בַּקְּרָב עַל תּוּנִיס וּבִינְזֶרֶת

בְּחֶבֶל חֲצִי־אִי כֵּף־בּוֹן –

הַ“פִיהְרֶר” נָחַל רוּם תִּפְאֶרֶת,

הַ“דּוּצֶ’ה” זָכָה לְ“חֶרְבּוֹן”.

פִּתְאוֹם, עוֹד לִפְנֵי יוֹם הַכֶּסֶה

הֻכָּה חֵיל הַצִּיר וְכֻתַּר;

לְמוֹנְטְגוֹמְרִי מָסַר עַצְמוֹ מֶאסֶא,

בְּיוֹם שֶׁלְּ“מַרְשַׁל” הָכְתַּר.

שָׁם כָּל גֶּנֶרָלֵי הַיֶּקִ"ים

הִנִּיחוּ לָאָרֶץ נִשְׁקָם;

אֲלֶכְּסַנְדֶּר הֶאֱכִיל אוֹתָם “סְטֶאקִ”ים"

וּבִירָה שֶׁל “נֶשֶׁר” הִשְׁקָם.

חֻלַּל גְּאוֹנוֹ שֶׁל הַצֶּבִי:

הַ“קּוֹרְפּוּס” הוּרַד מֵעַל כַּן;

פוֹן אַרְנִים, פוֹן אַרְנִים בַּשֶּׁבִי

כִּי רוֹמֶל בָּרַח, לַבַּלְקָן.

הארץ, 18.5.1943