בַּקְּרָב עַל תּוּנִיס וּבִינְזֶרֶת
בְּחֶבֶל חֲצִי־אִי כֵּף־בּוֹן –
הַ“פִיהְרֶר” נָחַל רוּם תִּפְאֶרֶת,
הַ“דּוּצֶ’ה” זָכָה לְ“חֶרְבּוֹן”.
פִּתְאוֹם, עוֹד לִפְנֵי יוֹם הַכֶּסֶה
הֻכָּה חֵיל הַצִּיר וְכֻתַּר;
לְמוֹנְטְגוֹמְרִי מָסַר עַצְמוֹ מֶאסֶא,
בְּיוֹם שֶׁלְּ“מַרְשַׁל” הָכְתַּר.
שָׁם כָּל גֶּנֶרָלֵי הַיֶּקִ"ים
הִנִּיחוּ לָאָרֶץ נִשְׁקָם;
אֲלֶכְּסַנְדֶּר הֶאֱכִיל אוֹתָם “סְטֶאקִ”ים"
וּבִירָה שֶׁל “נֶשֶׁר” הִשְׁקָם.
חֻלַּל גְּאוֹנוֹ שֶׁל הַצֶּבִי:
הַ“קּוֹרְפּוּס” הוּרַד מֵעַל כַּן;
פוֹן אַרְנִים, פוֹן אַרְנִים בַּשֶּׁבִי
כִּי רוֹמֶל בָּרַח, לַבַּלְקָן.
הארץ, 18.5.1943