אֲנִי וְאַתָּה וְכֻלָּנוּ בְּיַחַד
קְרוּאִים לַעֲזֹר, לְהַצִּיל, לְחַלֵּץ
אַחִים מֵרָעָב, מִשִּׁבְיָהּ וּמִכַּחַד –
שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה מִן הַצָּר הַמְנָאֵץ.
כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁנַּפְשָׁם עוֹד כּוֹאֶבֶ
לְאֵיד בְּנֵי עַמֵּנוּ, יוֹשְׁבֵי מַחְשַׁכִּים,
יִזְכֹּר יוֹם וָלַיְלָה, בְּלֶכֶת וּבְשֶׁבֶת:
צְפוּיִים אֱלֵי מָוֶת לִפְדּוֹת מְחַכִּים.
הַצָּר הַצּוֹרֵר בְּחַרְבּוֹ הַמְשַׁכֶּלֶת
לִטְבֹּחַ מוֹסִיף וְרַחֵם לֹא יֵדַע;
וְשַׁוְעָה שֶׁל זָקֵן, שֶׁל אִשָּׁה וְשֶׁל יֶלֶד
בּוֹקְעָה מִכָּל בַּיִת, עֵדָה וְעֵדָה.
וַאֲנַחְנוּ, אֲשֶׁר אֱלֹהִים בְעֶזְרֵנוּ
וְעַל יִשּׁוּבֵנוּ בְּחֶסֶד שָׁמַר,
נִתֵּן בְּרָצוֹן רַב אֶת כֹּפֶר נַפְשֵׁנוּ
לַאֲשֶׁר הַגּוֹרָל מְאֹד לָהֶם הֵמַר.
עִזְרוּ לְחַלֵּץ וְהַמְצִיאוּ נָא יֶשַׁע
לָהֶם, הַמְשַׁוְעִים לְעֶזְרָה מִמֶּרְחָק.
וְאַל נָא נִשָּׁא בְּכָל כֹּבֶד הַפֶּשַׁע
לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם בְּיוֹם חוֹל וּבְיוֹם חָג.
הארץ, 5.10.43