וְאִם תִּשְׁאֲלִי: הֵלֶךְ! מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?

וְאָמַרְתִּי: מוֹלָדֶת.

וְאִם תִּשְׁאֲלִי: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?

וְהֶחֱשֵׁיתִי.

מוֹלֶדֶת קַרְקַע אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְכַף רַגְלִי הַנִּלְאָה וּמוֹלֶדֶת־רוּחַ לְרוּחִי הַגּוֹלָה,

וְכָל שֶׁאֲנִי מְבַקְּשָׁן אֲנִי מִתְרַחֵק מֵעִמָּן, וְכָל

שֶׁנַּפְשִׁי יוֹצֵאת אֲלֵיהֶן נַפְשִׁי

מוּצֵאת מִתּוֹכָן.

הֲרָאִיתָ פְּנֵי אֱלֹהֶיךָ?

אַף אֲנִי לֹא רְאִיתִיו. לֹא יִרְאֵהוּ הָאָדָם, וְכִי יִרְאֵהוּ – וְאָבַד מִמֶּנּוּ.

אֶת מוֹלַדְתִּי אֲנִי מְבַקֵּשׁ, וַאֲנִי הוֹלֵךְ מֵאַרְצִי וּמִמּוֹלַדְתִּי.