הָיִית לִי כְּמוֹלֶדֶת, כַּמִּקְדָּשׁ שֶׁבַּמּוֹלֶדֶת, כְּקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים

שֶׁבְּמִקְדַּשׁ הַמּוֹלָדֶת.

אַךְ הִנֵּה בָּא הַצָּר וַיִּקָּחֵךְ שֶׁבִי וַיּוֹלִיכֵךְ מֵעַמֵּךְ וּמֵאַרְצֵךְ וּמֵעִמִּי. נִתְרוֹקֵן

הָאָרוֹן וָאַעַל נֵר בְּתוֹכוֹ, זִכָּרוֹן לְנִשְׁמָתֵךְ.

אוּלָם עוֹד מֵרָחוֹק אֶשְׁמַע חֶרְפַּת הַצָּר וְגִדּוּפָיו וְתַעֲלוּלָיו.

מָה אֶעֱשֶׂה? אֵלֵךְ אַחֲרַיִךְ בַּשִּׁבְיָה, וַאֲקוֹנֵן, כִּי גָּלוּתֵךְ – גָּלוּתִי.