הַשַּׁיִשׁ הַלָּבָן, הַשַּׁיִשׁ הַלָּבָן
כְּבָר נֶחֱשַׂף מִמּוּלִי;
אַךְ כֹּחַ הַיְצִירָה בַּנֶּפֶשׁ עֲדַיִן
רַק כֹּחַ הִיּוּלִי.
וְחֶרֶט לֹא עָלָה בַּשַּׁיִשׁ עֲדַיִן,
בַּשַּׁיִשׁ הַחוֹלֵם;
כָּךְ מְחַכֶּה הַחֹמֶר לַיּוֹצֵר כִּי יָבוֹא,
וּלְפַיְטָן — הָעוֹלָם.
לִי נָתַן הַיּוֹצֵר הֲזָיָה וָחֶרֶט,
אַךְ טֶרֶם נִמְשַׁחְתִּי;
אֵיךְ אַעַל לְדוּכָן, אֵיךְ אַקְדִּישׁ אֶת־שֵׁישִׁי
אִם אֶקְטַן מִמְּלַאכְתִּי?
וּשְׂפָתַי עוֹד טְמֵאוֹת וְיָמַי עוֹד חֻלִּין,
לֹא מִקְרָא וָחֹדֶשׁ;
וְאֵיךְ זֶה אֲשַׂרְטֵט בַּשַּׁיִשׁ שִׂרְטוּטִים
שֶׁל דְּמֻיּוֹת הַקֹּדֶשׁ?…