וּבְהִתְקַדֵּשׁ הָעֶלֶם אֶת־פְּנֵי יְחִידָתוֹ לְשַׁחֵר

וּבְנָגְעוֹ בְּכַפּוֹת הַמַּנְעוּל שֶׁל שַׁעַר הַבָּיִת —

אָז נֶהְפַּךְ הָעֶלֶם לְאַחֵר,

כִּי קָרַן אוֹר פָּנָיו, וּתְפִלָּה חֲשָׁאִית

עִם שְׂפָתוֹ

הָיָתָה. וְכִכְרֹעַ הַכֹּהֵן בְּבוֹאוֹ לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים

עֲשׂוֹת עֲבוֹדָתוֹ,

כָּךְ כָּרַע הָעֶלֶם עֲצוּב הָעֵינָיִם,

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:

חָנֵּנִי בְּקֶרֶן מִקַּרְנֵי נְצָחִים.

וַיָּקָם מִכְּרֹעַ עִם שְׁקִיעַת הַיּוֹם, כְּשֶׁשּׁוֹמֵר

הַבַּיִת נִצְטַוָּה עַל סְגִירַת הַפְּתָחִים.

וּרְגָעִים עוֹד רָעַד הַהֵיכָל מוּל עֵינֵי הַנַּעַר

בְּצֵאתוֹ;

וְעַד אוֹר הַיּוֹם לֹא נִסְתַּלְּקוּ הָאוֹר וְהַצַּעַר

מִבֵּיתוֹ.