יָבֹא יוֹם וְעָזַבְתְּ אֶת־מִשְׁכָּנִי,

וְיִשְׁרֶה עָלַי רַק זִכְרוֹנֵךְ;

וְקָרָאתִי — וְאַף לֹא אֵעָנֶה,

וְהָלַכְתִּי בְּדֶרֶךְ עִצְּבוֹנֵךְ.

דּוּמִיָּה יָצָאתִי לִקְרָאתֵךְ,

דּוּמִיָּה אֲלַוֵּךְ לַשָּׂדֶה;

אַגָּדָה הָיִית מִתְּחִלָּתֵךְ,

וּבְסוֹפֵךְ — הֲיִי לִי אַגָּדָה.

כָּךְ יֵלֵךְ וְיִכְבֶּה אוֹר יוֹמִי

בַּזָּוִית שֶׁלִּי הַנִּשְׁכַּחַת;

בְּאַחַת הִתְהַוָּה חֲלוֹמִי.

וְיֵצֵא חֲלוֹמִי בְּאַחַת.