קוֹדְרָה וְנוּגָה שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,

וּלְזֹהַר אֵינֶנִּי מְחַכֶּה;

וְאֵינִי יוֹדֵעַ, עַל מָה הֶעֱלֵיתִי עֲשָׁשִׁית

וְעוֹמֵד לְנֹכַח הַמַּעֲקֶה.

זְכוּרַנִי עֲרָבִים, וּמוּרָם אָז הָיָה הַוִּילוֹן,

וְזָלְפוּ עֲצִיצִים אֶת־רֵיחָם;

וְעַכְשָׁו — אַיֵּהוּ הַחַלּוֹן בְּהִלּוֹ?

וּנְגֹהוֹת עֲרָבַי, אַיֵּכֶם?

וְעַכְשָׁו מְסוֹכֵךְ הַוִּילוֹן, וְכֻלּוֹ בְּצֶאֱלִים עָטוּף,

וְרַגְלִי בַּמַּעֲקֶה נִכְשָׁלֶת;

וּלְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית אֲבַקֵּשׁ בַּכֹּתֶל הָרָטֹב,

אֶת מַנְעוּל הַדָּלֶת…