אָהַבְתִּי אֶת־חֲצָאֵי הַדְּבָרִים

וְאֶת־חֲצָאֵי הַקּוֹלוֹת אָהָבְתִּי;

וְאִם אֶרְעַב — לְנִגְלֶה לֹא אֶרְעַב,

לְמֻפְלָא מִמֶּנִּי רָעַבְתִּי.

וְאִם תָּקֵר בִּי יוֹמָם הַבְּרָכָה,

וְאִם תַּעֲלֶה הַקְּלָלָה בַּלָּיְלָה —

עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ אֶעֱבֹדָה,

בִּשְׁלִיחוּת אֱמוּנָה מִלְּמָעְלָה.

וְאִם אֶכְתֹּב עַל נְיָר אֶת־הַדְּבָרִים,

אוֹ אִם תִּצְמַח מִתַּחְתָּהּ הַשּׁוּרָה —

אַל תְּבַקְּשׁוּ נִשְׁמָתִי בַּכְּתוּבִים,

בְּמַה־שֶׁלֹּא נִכְתַּב הִיא צְרוּרָה.

וּמָה אִם אֶת־דְּבָרַי אֵין קוֹרְאִים,

וּמָה אִם עַל פָּנַי יַעֲבֹרוּן; —

שָׁלוּחַ אָנֹכִי מִלְּמָעְלָה,

וְעֶבֶד לְאֵל הַמִּסְתּוֹרִין.