…וְהָיָה בְּבוֹא הָעֲרָבִים הַנּוּגִים

וְאַחֲרָם — הַלֵּילוֹת הַחֲשֵׁכִים,

וְנִדְעַךְ הַכֹּכָב הָאַחֲרוֹן בַּמָּרוֹם,

וְכָבוּ הַנְּגוֹהוֹת מִתָּחַת.

וְגָחוּ וְזָחֲלוּ הָרוּחוֹת הַשְּׁחוֹרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

וִיטַפְּסוּ עַל גַּבֵּי עֲלִיּוֹת הַגַּגּוֹת,

וְחָתְרוּ בְּעִמְקֵי מַרְתֵּפִים וּמְעָרוֹת,

וּבָאוּ מִשָּׁמָה אֶל בֵּית אֲדֹנָי הָרָעוּעַ

וְרָאוּ: וְהִנֵּה לֹא הוּעַל “הַתָּמִיד” בַּבָּיִת.

וְנִטְמָא הַשֻּׁלְחָן,

וּגְוִילֵי הַקֹּדֶשׁ מִתְגּוֹלְלִים קְרוּעִים

וְתוֹעִים מִפִּנָּה לְפִנָּה כִּמְבַקְּשִׁים עַל נַפְשָׁם

וְחָרְבָה הַבִּימָה, וְלֻקַּח הַסֵּפֶר מֵאָרוֹן,

וְיָצְאוּ הָרוּחוֹת וּבָאוֹ לַמִּסְגָּד,

וְעָלוּ לְפַעֲמוֹן שֶׁהֶעֱלָה חֲלוּדָה,

וְהִכּוּ הָרוּחוֹת בַּפַּעֲמוֹן

אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ — וְאִישׁ לֹא יִזְדַּעֲזַע לְקוֹלוֹ.

אָז דּוּמָם יֵאָנְחוּ הָרוּחוֹת — וְיָרְדוּ

וְדַפֵּק יִתְדַּפְּקוּ בִּתְלוּנָה בְּחַלּוֹנְךָ

וְדֶרֶךְ הַסְּדָקִים יִבְכָּיוּן:

בֶּן־אָדָם, נִתְיַתְּמוּ הַחַיִּים,

קוּם, לָמָּה תִישָׁן —

וְקַמְתָּ.

וְשִׁבַּרְתָּ אֶת־שִׂבְכַת הַבַּרְזֶל שֶׁל חַלּוֹנְךָ

וּבְרִיחֵי הַשַּׁעַר תְּנַפֵּץ.

וְנִתְקַע הַנֵּפֶץ כַּחֶרֶב בְּלֵב הַמֶּרְחַקִּים הַמֵּתִים,

וְהֶחֱרִיד הַנֵּפֶץ אֶת שִׁלְטוֹן הַדְּמָמָה לָרֶגַע.

וְשֵׁנִית תִּשְׂתָּרֵר הַדְּמָמָה וְיָשׁוּב הַלֵּיל לְקַדְמוּתוֹ,

וְנִלְחַצְתָּ בְּאֵימָה אֶל קִירוֹת הַחוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת,

וְרַצְתָּ כִּמְשֻׁגָּע בִּמְבוֹאוֹת אֲפֵלִים,

וּבְחֶשְׁכַּת הַלַּיִל תִּתְעַטֵּף,

וּמֵחֶשְׁכַּת הַלַּיִל לָךְ מִקְלָט תְּחַפֵּשׂ —

וְרַצְתָּ וּבָאתָ הַיָּמָּה —

וְהִנֵּה גַם הוּא עַל מִשְׁכָּבוֹ יָנוּחַ.

וְעָמַדְתָּ עֲרִירִי וְהוֹרַדְתָּ אֶת־רֹאשְׁךָ לָאָרֶץ

— וְתִדֹּם,

כַּאֲשֶׁר יִדַּמּוּ הַסְּלָעִים הַטּוֹבְעִים בְּיָם שֶׁל הִרְהוּרִים

וּבוֹלְטִים יְתֵרִים מִתַּחַת שָׁמָיִם.

וְנִקְפֵּאתָ גַּם אַתָּה, כִּקְפֹא כָּל־הַיְקוּם,

וּבְלִבְּךָ תָּגַחְנָה מַחֲשָׁבוֹת אֲיֻמּוֹת,

וַהֲרַת כָּל־הָעוֹלָם בְּלִבְּךָ.

אַךְ הִנֵּה בָּא רוּחַ וַיִּגְעַר בַּיָּם וּבְגַלָּיו

וַיִּיקָץ. וְאַחַר הִתְקוֹמֵם הַיָּם וַיִּסְתָּעֵר,

וְשָׁאַף בַּחֲבָלָיו יָם שֵׁנִי מֵחֵיקוֹ לְהָקִיא —

וְעָלוּ הַגַּלִּים וְזָרְמוּ עַל רֹאשְׁךָ,

לִשְׁטָפְךָ.

וְהָיִיתָ לְיָם בֵּין הַיַּמִּים,

וּלְאֶפֶס בִּתְהוֹמוֹ שֶׁל אָפֶס.

וְתַפְלִיט מִמְּךָ אֶת־נִשְׁמָתְךָ הַחוֹטְאָה

וְשָׁקְעָה לִתְהוֹמוֹת.

וּמִמַּעֲמַקִּים תִּשָּׁמַע קִלְלָתְךָ הַזְּעוּמָה:

"הָרְשָׁעִים, הֵם סְרוּחִים וִישֵׁנִים

אִישׁ אִישׁ וּפִילַגְשׁוֹ בְּצִדּוֹ

וְחוֹלְמִים עַל סִירֵי הַבָּשָׂר

וְעַל הַפִּילַגְשִׁים שֶׁל מָחָר

וְאֶת אֱלֹהִים לֹא יָדָעוּ —

וַאֲנִי אֶת־עֲוֹנָם אֶשָּׂאָה".

וְשָׁמַע הַיָּם, וְהִתְכַּנֵּס אֶל גְּדוֹתָיו — וְרָגַע.

אָז תַּעַל נִשְׁמָתְךָ מִתְּהוֹמוֹת,

וּפָתְחוּ לְפֶתַע הַסְּלָעִים הָאִלְּמִים אֶת־פִּיהֶם

וְקָרְאוּ לָךְ: טָהוֹר!

וְרַצְתָּ לְבֵיתְךָ עוֹד טֶרֶם עֵין שַׁחַר תִּרְאֶךָּ,

וְלֹא יֵדַע הָעוֹלָם מֶה עָבַר עָלֶיךָ

בְּאוֹתוֹ הַלָּיְלָה…