עֲקִיבָא,

אֶת־שִׁמְךָ נָשָׂאתִי בַּאֲרוֹן לִבִּי מִנְּעוּרָי

וְתָמִיד שִׁוִּיתִי אֶת־דְּמוּתְךָ לְנֶגֶד עֵינִי;

וְכִי אֵלֵךְ מְעֻנֶּה בַּתֵּבֵל הַגְּדוֹלָה,

אוֹ כִּי אַמְסֶה אֶת־עַרְשִׁי בִּיחִידוּת בַּלַּיְלָה –

מֵעַל לִמְרַאֲשׁוֹתַי אֶת־רֶטֶט כְּנָפֶיךָ אַקְשִׁיבָה

וּמֵעַל לְאִצְטַבַּת הַסְּפָרִים

מַבִּיטוֹת עָלַי שְׁתֵּי עֵינֶיךָ הַנּוּגוֹת הַשְּׁקֵטוֹת.

וַאֲנִי תְפִלָּה הִסָּתֵר מִתַּחַת לְגַבּוֹת עֵינֶיךָ

וּלְהַטְבַּע יְגוֹנִי בִּיגוֹנְךָ.

וְאוּלָם לַשָּׁוְא.

עֲקִיבָא,

הוֹי, רַבִּי וּמוֹרִי לְכִתְרֵי אוֹתִיּוֹת,

וְאָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי בְּהַצְדָּקַת יִסּוּרִים,

עִמְּךָ אָנֹכִי לְמַסְרְקוֹת הַבַּרְזֶל,

וְאוּלָם לְבַרְזֶל נִשְׁמָתְךָ אֲנִי לֹא אָחִיךָ.

הִנֵּה הוּא דוֹרֵךְ הַתַּלְיָן בֵּין חַלְלֵי אַחֶיךָ,

קִדְּמוּךָ לֵהָרֵג,

וְהִנֵּה הוּא מֵנִיף מַסְרְקוֹת הַבַּרְזֶל עָלֶיךָ,

וְהִנֵּה מְפַרְכֵּס טְהָר בְּשָׂרְךָ מִתַּחְתָּם,

כְּפַרְכֵּס רְצוּעַת אוֹר קְטַנָּה

מִתַּחַת הַצְּלָלִים הַשְּׁחוֹרִים,

וְאַתָּה חָתַמְתָּ שְׂפָתֶיךָ –

וַתְּנַצַּח אוֹיִבְךָ בִּשְׁתִיקָה,

וַאֲנִי,

מַסְרְקוֹת הַבַּרְזֶל לֹא הֵמָּה אֲיֻמִּים לְדַל תַּלְמִידֶךָ,

אֲיֻמָּה פִּי שֶׁבַע הַצְּעָקָה, שֶׁתִּפְרֹץ מִלִּבִּי,

כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר אֶשָּׂא אֶת־כַּפִּי לְתַלְיָן בִּתְחִנָּה

וְיֵשׁ שֶׁאֲחָרֵף אֶת־אֵלִי בְּפָנָיו,

וְטוֹבֵל אָנֹכִי בְּזַעְמִי

כְּטָבְלִי בְּדָמִי.

עֲקִיבָא,

לַמְּדֵנִי אֶת־סוֹד הַהַשְׁלָמָה

וּמַעֲלַת הָרוּחַ,

כִּי אֶרְאֶה פְּנֵי תַלְיָן בְּשַׁלְוָה,

וּבְטֶרֶם תִּגָּלֶה אַחֲרוֹנַת בַּת צְחוֹקִי עַל שְׂפָתִי –

הֵרָאֵה עַל מִזְבַּח הַדָּם לִמְרַאֲשׁוֹתַי

וְשַׁתְּפֵנִי בְּמַחֲשֶׁבֶת: אֶחָד.