עוּרִי, נַפְשִׁי, נֶפֶשׁ תּוֹעָה,

קַוִּי לִמְנוּחָתֵךְ;

טְרַקְלִין יֵשׁ בְּצֵל הַלַּיְלָה.

דִּפְקִי – וְיִפָּתַח.

טְרַקְלִין יֵשׁ בְּצֵל הַלַּיְלָה,

אַךְ הַדּוֹפְקִים רָבוּ,

יֵשׁ שֶׁנִּכְנְסוּ טְרַקְלִינָה,

יֵשׁ לְדַרְכָּם שָׁבוּ.

אַךְ גַּם יֵשׁ בְּאֶמְצַע דְּרָכִים

עוֹמְדִים וּמִשְׁתָּאִים

הַאֵחַרְנוּ זְמַן הַכְּנִיסָה,

אִם הִקְדַּמְנוּ בָּאִים?

וּמִפִּנּוֹת כָּל הַמְּבוֹאוֹת,

וּמִטְּרַקְלִין פְּנִימָה,

הֶמְיָה דַקָּה עוֹלָה, בָּאָה

כָּל־אַשְׁמוּרָה תְּמִימָה.

אֶפְשָׁר תּוֹפַע יָד נֶעְלָמָה,

תִּשְׁמַע הֶמְיָה דַקָּה!

תָּבוֹא תָּבוֹא נִשְׁמַת אָדָם

עֵרָה אַף מְחַכָּה…