שׁוּב אֲנִי יְחִידִי.

וּבְהָגֵף הַדְּלָתַיִם הַמּוּצָקוֹת,

וּבַחֲרֹק לְשׁוֹן הַמַּנְעוּל מֵאֲחוֹרָי –

וַיֶּחֱרַד חֲלַל הַחֶדֶר, וּקְהַל הַסְּפָרִים נִזְדַּעֲזֵעַ,

וְנִנְעַר כְּפוֹר הָאָבָק מֵעַל גַּבֵּיהֶם,

וְרוּחַ קַלָּה נָשְׁבָה לָהּ עַל פְּנֵי הָאִצְטַבָּאוֹת,

וַיְרַשְׁרֵשׁ דַּף לְדָּף,

וְכֶרֶךְ לַחֲבֵרוֹ הִסְבִּיר פָּנִים

וַתְּחִי כָּל־אוֹת, וַתְּדַבֵּר מֵאֵלֶיהָ;

וּמִי יוֹדֵעַ, מַה־זֶּה יָזַם עָלַי מִתּוֹךְ מְאוּרָתוֹ

זֶה הָעָשׁ,

שֶׁקִּנֵּן בְּבִטְנָם שֶׁל הַסְּפָרִים,

בְּהַבְקִיעַ אוֹיֵב אֶל מִבְצָרוֹ;

וּמִי יוֹדֵעַ, מַה־זֶּה הִרְהֲרוּ הַצְּלָלִים,

אֲשֶׁר עִם קְרִיעַת הַדְּלָתַיִם

שָׁבוּ לִרְקֹם דְּבַר תַּעֲלוּמוֹתֵיהֶם,

וּלְנַחֵשׁ נַחַשׁ־רְצוּעוֹתֵיהֶם עַל הַכְּתָלִים,

וְקַרְקַף עַכְבָּר, זוֹלֵל סְפָרִים, צָץ מֵחֹרוֹ

וְנֶחְבָּא שׁוּב –

וְשׁוּב אֲנִי יְחִידִי.

אוֹי, מֶה הָיָה לִּי?

אִם עַקְרָב נְשָׁכַנִי,

אוֹ בְּכוֹר הַשָּׂטָן רוֹדֵף אַחֲרַי,

אֲשֶׁר הִבְקַעְתִּי שׁוּב אֶל חַדְרֵי חֲדָרַי,

וּבִקַּשְׁתִּי מִפְלָט;

אִסְפוּנִי, רוּחוֹת עָבָר טוֹבוֹת,

וְהַעֲבִידוּנִי לֵאלֹהֵיכֶם;

וְאַתָּה, צֵל עֲקִיבָא,

אֲשֶׁר סוֹכַכְתָּ בִּכְנָפֶיךָ עַל אֹהֶל דַּל־תַּלְמִידְךָ

בְּהִתְיַתְּמוֹ,

שִׂים עָלַי אֶת־יָדְךָ וְקֵרַבְתָּנִי,

כִּי שׁוּב בֻּשַּׂרְתִּי בְּשׂוֹרַת עוֹלָם נִשְׁכָּח;

וַתֶּחְרַק לְשׁוֹן הַמַּנְעוּל מֵאֲחוֹרָי,

וַתִּתֶּן צַו, חֲרִיקָה־צָו,

“מִכָּאן וְאֵילָךְ”,

וַיְהִי הַצַּו כִּפְקֻדַּת שַׁלִּיט,

וַתְּהִי לְשׁוֹן הַמַּנְעוּל – לְשׁוֹן הַנֶּפֶשׁ,

וְשׁוּב אֲנִי יְחִידִי.

וְאַחֲרֵי קוֹל הָרַעַשׁ – דְּמָמָה גְדוֹלָה

וַיִּשְׁקַע חֲלַל הַחֶדֶר כִּלְאַחַר סַעַר.

וּלְבַב הַסְּפָרִים נִכְנַס אֶל קְלִפָּתוֹ,

וּכְתָב הַקַּעֲקַע שֶׁעַל גַּבֵּיהֶם

הֵצִיץ בִּי מִזְּהַב קָרַחְתּוֹ

וְהִנֵּה שִׂיד הַכְּתָלִים הִלְבִּין מִשֶּׁהָיָה,

וְזָוִית זָוִית הָרְתָה אֶת־דִּמְמָתָהּ,

וָאֶשְׁמַע אֶת־הַדְּמָמָה עוֹלָה קִרְבִּי לְאַט־לְאִטָּהּ

בְּבִטְחוֹן שָׂב, עֲטוּף לְבָנִים,

וַתֻּגַּד לִי הַדְּמָמָה מִתּוֹכִי וּמִנַּפְשִׁי,

וּשְׁתֵּי כְּנָפַיִם לְבָנוֹת וַעֲיֵפוֹת

רִפְרְפוּ בַּחֲלַל הַחֶדֶר,

רִפְרְפוּ – וְאַחַר עָמְדוּ פְּרוּשׂוֹת כְּאַפִּרְיוֹן לָבָן,

וַתִּהְיֶינָה הַכְּנָפַיִם:

כְּנַף הַדְּמָמָה וּכְנַף הַבְּדִידוּת,

וָאֶתְכַּנֵּס תַּחְתָּן,

וּזְקַן הַסְּפָרִים עִמִּי.

נוֹלְדָה שֶׁמֶשׁ קַיִץ אָז בַּשְּׁחָקִים

וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי לִחְיוֹת חַיֵּי סְפָרִים

וְחַיֵּי נַפְשִׁי.

בְּעַד הַחַלּוֹן שָׁאַג לִי הָעוֹלָם שַׁאֲגַת שֶׁמֶשׁ,

וְעֵץ מְסֻרְבָּל חָלַץ לִי תַּפּוּחַ זְהָבוֹ,

וַתִּדְפֹק לָהּ דָּלִיָּה קְטַנָּה עַל חַלּוֹנִי

דְּפִיקָה קַלָּה,

וְשָׁעוֹת, שָׁעוֹת דָּפְקָה הַדָּלִיָּה עַל חַלּוֹנִי,

דָּפְקָה, לֹא חָדָלָה,

וְצָר, כֹּה צַר לִי הָיָה.

הוֹי, פְּנִי, דָּלִיָּה קְטַנָּה, לָךְ

לַאֲשֶׁר תִּפְנִי,

אֲנִי – אֵין לִבִּי נָתוּן לָךְ מֵעָתָּה.

וּרְאִי: זְרוֹעוֹת אָבוֹת קְדוֹשִׁים לָפְתוּ אֶת־צַוָּארִי,

וְעֵינֵי סוֹפְרֵי סְתָ"ם לִי רוֹמְזוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת,

כִּי אִישׁ אֲנִי מִקִּרְיַת סוֹפְרִים,

וְעַם הַמְּסוֹרָה מָסַר לִי מָסֹרֶת חַיָּיו,

וְצֶמַח חַי – מַלְאָכוֹ נִבָּט לִי מִתּוֹךְ הָאוֹת וְתָגָהּ,

וֵאלֹהֵי הַחַיִּים וְהַתַּאֲוָה

נִגְלוּ לִי בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת וְטַעֲמֵיהֶן,

וַתִּיקַר לִי הֲזָיָה אַחַת קְטַנָּה

מִשַּׁ"י עוֹלָמוֹת זָרִים,

וּדְבַר הָאֱלֹהִים –

מֵאֱלֹהִים.

וְאֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה דְבָרִי:

וְזָרַחְתְּ, הַשֶּׁמֶשׁ,

וּבָאת, הַשֶּׁמֶשׁ,

וְאֶת־כַּרְכֹּב חַדְרִי תָּשׁוּבִי לִפְקֹד מָחָר;

אַךְ אֶפְשָׁר – וּבְשׂוֹרַת שַׁחַר הָרִאשׁוֹנָה

לֹא תַאֲזִין אָזְנִי,

וְכִי תִגַּע בֹּהֶן קַרְנֵךְ בְּדַף אֶשְׁנַבִּי

לֹא יִהְיֶה עוֹנֶה לָהּ,

וּבַצָּהֳרַיִם,

כִּי תִזְרְקִי צְרוֹר קַרְנַיִם בְּעַד הַחַלּוֹן –

עַל קָדְקֹד חָלָל יִפֹּל,

וּמְצָאתִינִי מָחָר מֻשְׁלָךְ עַל הָרִצְפָּה,

כְּשֶׁיָּצְאָה נַפְשִׁי בֵּין הַסְּפָרִים,

וּבַקְּשִׁי־נָא עַל דַּף זֶה זְקַן הַסְּפָרִים,

צָמוּד בֵּין זְרוֹעוֹתַי,

וּמָצָאת:

חוֹתָם חַי,

זֶה חוֹתַם־דָּם, שֶׁנֶּחְתַּם עָלָיו

עִם נְשִׁיקַת שְׂפָתַי הָאַחֲרוֹנָה.