הַס! תְּפִלָּה קְטַנָּה לְבֵית־עָלְמִין מוֹבִילִים,

תְּפִלָּה לֹא־רְצוּיָה;

לֹא קַדִּישׁ יָתוֹם, וְלֹא פָּסוּק תְּהִלִּים

לַסְּחוּפָה וְלַדְּווּיָה.

הַס! טוֹמְנִים בֶּעָפָר

אֲנָחָה־אָדָם;

וְכָךְ סָחִים: תְּחִלָּה הָיָה מַאֲמִין, וְאַחַר – כָּפָר,

נֶאֱנַח – וְנָדָם.

כִּי עָיֵף הָאִישׁ וַיִּיגָע

מִבַּקֵּשׁ נֵס וְהוּא יִגָּאֵל;

עַכְשָׁיו הָס: מוֹבִילִים אוֹתוֹ בְּטֶרֶם נִגְאָל –

לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל.