אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹהִי אַגָּדָה

וְאֶפְשָׁר – שֶׁדְּבַר קַיָּמָא;

נִכְנַסְתִּי לִטְרַקְלִין בִּרְעָדָה,

נִצַּבְתִּי עַל פִּתְחוֹ בִּדְמָמָה.

וְטוֹבֵל הַטְּרַקְלִין בָּאוֹרוֹת,

כָּל־פָּנִים עַלִּיזִים וְזוֹרְחִים;

וּלְהֶמְיַת פְּסַנְטְרִינִים, כִּנּוֹרוֹת,

מְרַקְּדִים בִּמְחוֹלוֹת הָאוֹרְחִים.

וְנִכְנָס אָנֹכִי לִטְרַקְלִין

וּפוֹסְקִים לְרֶגַע הַקּוֹלוֹת,

הַכֹּל בָּאוֹרֵחַ מִסְתַּכְּלִין:

“וּמַה־לּוֹ לָזֶה וְלַמְּחוֹלוֹת”.

– "לֹא בָּאתִי לְחַלֵּל אֶת־חַגְכֶם,

הוֹרוּנִי – וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ".

וְשֵׁנִית הַמְּחוֹלוֹת מִתְלַקְּחִים,

וְנִשְׁכָּח מִלֵּב הָאוֹרֵחַ.

מַנְגִּינַת הַפְּסַנְטֵר רוֹעֶשֶׁת

וּפִתְאוֹם דְּבַר־מָה מִזְדַּעְזֵעַ;

לִרְעוּתָהּ הָעַלְמָה לוֹחֶשֶׁת:

“חֲבַל עַל אַקָּרְדְּ הַגֹּוֵעַ”.

הַטְּרַקְלִין מִתְרוֹקֵן מֵאָדָם,

אַקָּרְדִּים מִסְתַּלְּקִים וּפוֹסְקִים,

וְשׁוֹלְחִים הָאוֹרְחִים מֶבָּטָם

הָאַחֲרוֹן בְּפָנַי – וְשׁוֹתְקִים.

לוֹקֵחַ אֲנִי אֶת־כִּנּוֹרִי,

וּבְפִנַּת הַטְּרַקְלִין בַּחֲשֵׁכָה

מְנַגֵּן אֲנִי אֶת־מִזְמוֹרִי,

מִזְמוֹרוֹ שֶׁל מְנַגֵּן חֵלֵכָה.

נְגִינָתִי בַּחֲשֵׁכָה גוֹסֶסֶת

מֵיתָרִי עֲדֶן מִזְדַּעְזֵעַ;

הָעַלְמָה עֲדֶנָּה לוֹחֶשֶׁת:

“חֲבַל עַל אַקָּרְדְּ הַגֹּוֵעַ”…