מַרְבַד זָהָב אֶחָד פָּרוּשׂ
הַרְחֵק שָׁם לִפְאַת מִזְרָחָה;
כָּל־הַזָּהָב בָּא הַיָּמָּה
וְכָל־הַשְּׁבִיל – לְהֵיכַל בְּרָכָה.
שְׁבִילֵי מַיִם עוֹלִים בֶּטַח
הַס הַיָּם וְאַיִן רֹגַע;
מִי הָאִישׁ, כִּי יִרְהַב לֶכֶת
שְׁכוּר הַלֵּיל וּשְׁטוּף הַנֹּגָהּ.
רָעַד פִּתְאֹם שְׁבִיל הַזָּהָב,
רֶגֶל קַלָּה דָרְכָה עָלָיו;
שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ נִצְעַד יַחְדָּו
אֶל הַמֶּרְחָק, אֶל הֵיכָלָיו.