מִי יוֹדֵעַ חֲלוֹמוֹתַי

וּמִי תִכֵּן אֶת הִרְהוּרָי;

שׁוּב בָּנִיתִי עוֹלָמוֹתַי

כַּאֲשֶׁר בִּימֵי נְעוּרָי.

וְרָקִיעַ לִי יָצַרְתִּי

כֻּלּוֹ זֹהַר, כֻּלּוֹ תְכֵלֶת;

וְעִם שֶׁמֶשׁ יוֹמָם גַּרְתִּי

וְעִם סַהֲרִי בַּלֵּילוֹת.

וַעֲנָנוֹת בָּאוֹת, יוֹצְאוֹת,

וְרַעְיוֹנוֹת רָצִים, שָׁבִים;

בָּרוּךְ מַדְלִיק הַנִּיצוֹצוֹת,

בָּרוּךְ מַעֲרִיב עֲרָבִים.

סְפָרִים הַרְבֵּה לֹא כָּתַבְתִּי

אֶלָּא סֵפֶר אֶחָד קַיָּם;

אֶחָד מֶרְחָב שֶׁאָהַבְתִּי,

אֶחָד סִפְרִי – הַשָּׁמַיִם.

לַיְלָה – סַהַר עַל מְעוֹנִי,

יוֹמָם – שֶׁמֶשׁ עָלָיו תְּלוּיָה

וְהַמֵּיטָב שֶׁל הִמְנוֹנַי

הוּא הַהִמְנוֹן: הַלְלוּיָהּ.