כְּסוּחַ אֵשׁ וַחֲרוּךְ כָּל־תַאֲוָה,

עוֹרִי – קִמְטֵי פַּח מְלֻבָּן;

לִפְנֵי סִפְּךָ, אֵל הָאַהֲבָה,

אֶרְבַּץ אֵפֶר קַר מְאֻבָּן.

הָאֶתְחַנֵּן לְךָ, מְפַקְּדִי,

אִם אֶתְחָרֵט אוֹ אֶתְְְוַדֶּה

עַל חֲטָאִים שֶׁל אֶשְׁתַּקְדִּי,

עַל הַשֶּׁמָּא וְעַל הַוַּדַּאי?

מִי אֲנִי, אִם כֶּלֶב אָנִי,

אֶשְׁמֹר סַף וְאָרַח עָקֵב,

וּלְפַרְגּוֹלְךָ עוֹד אֶכָּנַע

וְעַל עַכּוּזִי לְךָ אִזָּקֵף?

הָיָה אִישׁ וְהָיָה אָדוֹן,

סִפּוֹ שָׁמְרוּ כַּלְבֵי בֵּיתוֹ;

עַכְשָׁו – רוּחוֹ עִמְּךָ יָדוֹן,

יִתְבַּע דִּינוֹ צִלּוֹ מֵתוֹ.

הַזְרֵק דָּם בִּרְמַ"ח אֵיבָרִים,

יַיִן חֶמֶר מְסוֹך בְּגִידָי,

טַלְטְלֵנִי הָרֵי הָרִים,

וּנְפַח בִּי רוּחַ מֶרֶד תְּמִידִי.

אַחַר בּוֹא אֵלַי, עָקְדֵנִי

וְהַכְפִּישֵׁנִי עַל שַׁלְהַבְתִּי;

שְׁבוֹר אֶת־כַּדִּי, שְׁפוֹךְ אֶת־יֵינִי

וּדְרוֹשׁ דִּין חַיַּי שֶׁשָּׂרַפְתִּי.

אַךְ אֶת־אִשְּׁךָ, אַךְ אֶת־יֵינְךָ

הֲקֵיאוֹתִי לְךָ, אֲדוֹנִי;

הָיִיתָ לִי כְּאִלּוּ אֵינְךָ

וּרְצוֹנְךָ נֻפַּץ אֶל רְצוֹנִי.

כּי לֹא אֶפְשֹׁט יָד לִנְדָבָה

וְעַל גַּאֲוָתִי לֹא אֲוַתֵּר;

אִישׁ נִמְשַׁחְתִּי אֶל כָּל־נָאוָה,

וּלְכָל־בַּחוּרָה נֵרְדְּ אֲקַטֵּר.

וְאֶל כָּל־מִשְׁתֶּה טוֹב זִנַּקְתִּי,

וְאֶל כָּל־מַרְתֵּף יַיִן נִסְתָּר;

וּבְעוֹד אֶת־גְרֵיטְכֶן לֹא הָרַגְתִּי –

כָּרַתִּי בְּרִיתִי עִם מֵפִיסְטוֹ.

וְעֵין הַזּוֹנָה וּמַחְשׂוֹף רַגְלָהּ

מְשָׁכוּנִי, שִׁכּוֹר, שִׁשִּׁים פַּרְסָה;

וּבְיוֹם שֶׁל חוֹל קִדַּשְׁתִּי חַג לָהּ

וּבִשַּׂמְתִּי סְדִינֵי עַרְשָׂהּ.

אֲנִי הוּא זֶה שֶׁיּוֹנֵק־חָלָב

אַךְ הִבִּיט בִּי נִתְעַוּוּ פָּנָיו;

מֵהֶבֶל פִּי עֵץ הִשִּׁיר עָלָיו

וּפַרְפַּר נִהְיָה חֲרוּךְ הַכָּנָף.

וַאֲנִי מְלֻבָּשׁ שְׁחוֹר תִּלְבָּשְׁתִּי

סַבֹּתִי קִרְיָה וּפַרְדֵּסִים:

בְּלִבִּי חַיָּה רוֹמְמוּת בָּשְׁתִּי

וּבְחֹצֶן בִּגְדִּי – נַפְשׁוֹת מֵתִים.

עַכְשָׁו, אֵלִי, לִפְנֵי סִפְּךָ

רָבֹץ אֶרְבַּץ פֶּגֶר מוּבָס;

וּרְאֵה בִּיצוּר שֶׁיָּדְךָ טִפְּחָה,

תַּקֵּן בֵּן וְדִין מְעֻוָּת.

כִּי רִירִי חַי וְשִׁנִּי חַדָּה,

וְלֹא אִיּוֹב אָנִי כִּי אֶתַּמָּם;

לִפְנֵי רֵעַי לֹא אֶתְחַטֵּא

וְנִידָם אֶחָד הוּא עִם זַעְמָם.

וְאִם עָדֶיךָ שׁוּב נִטְרַדְתִּי –

לֹא עִם וִדּוּי, לֹא עִם קִינָה;

וְאִם בְּשֵׂיבוּת פָּנַי סַדְתִּי,

אַךְ תַּאֲוָתִי לֹא הִזְקִינָה.

נַפְשִׁי – עוֹד כָּל־גִּנְזֵי רֶשַׁע

וְאַף לֹא חָרְבָה עוֹד קַרְקַפְתִּי;

מִלְּפָנֶיךָ אִם אַךְ אֶשְׁעֶה –

אָשׁוּב לִחְיוֹת חַיֵּי תָפְתִּי.