בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְחַיַּי

כָּתַבְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַמְּגִלָּה;

אַחֲרֵי שֶלִּבִּי תִּכַּנְתִּי,

וְנַפְשִי עַל אוֹרָהּ וְצִלָּהּ.

אַחֲרֵי שֶׁגַּרְתִּי מֶרְחַקִּים

וְשַׁבְתִּי אֶל קִנִּי חֲזָרָה

שַׁבְתִּי לְמַעַן לְהָחֵל

מֵחָדָשׁ אֶת חַיַּי בִּסְעָרָה.

הוֹי נָוִי, הַפִּנָּה הַקְּדוֹשָׁה.

מִי שָׁאַף רַק פַּעַם אֲוִירֵךְ –

הֲיוּכַל לָנוּחַ בַּנֵּכָר.

בַּנֵּכָר לֹא לָשִׁיר אֶת שִׁירֵךְ.

אֲרָצוֹת כַּבִּירוֹת עָבַרְתִּי,

מַמְלָכוֹת כִּמְגִלוֹת לִי שְׁטוּחוֹת –

הֲיֵשׁ כְּשָׁמַיִךְ בָּעוֹלָם,

וְאִם יֵש כִּמְנוּחָתֵךְ בַּמְנוּחוֹת!

הוֹי שֶׁמֶשׁ, הוֹי שֶׁמֶשׁ מַשְׁכִּירָה,

הוֹי יַמִּים וּנְחָלִים וּנְהָרוֹת;

הוֹי לֵילוֹת הַנֶּגֶב בַּתַּמּוּז

וּבְתִשְׁרֵי – כָּל סוּפוֹת וּסְעָרוֹת. –

מָה אַתֶּם מוּל סַעֲרוֹת הַנְּעוּרִים,

וּבָקְרֵי אָהֳלִי הַנָּאוֶה.

עִם שִׁכְרוֹת מִשְֹחֲקֵי הָעֶלֶם

עִם הַלְמוּת לְבָבוֹ הָרָוֶה.

הוֹי כַּמָּה אָהַבְתִּי בִּנְעוּרַי

חֲלִיפוֹת לַבְּקָרִים וּתְמוּרוֹת;

רַבּוֹת נִטַּשְׁטְשׁוּ פְּנֵיהֶן

רַבּוֹת בְּלִבִּי עוֹד שְׁמוּרוֹת.

עֵינַיִם וּקְוצֻּוֹת וּזְרוֹעוֹת,

וְנַעֲרָה וְנַעֲרָה – וְעִתָּהּ;

הוֹי יַמֵּי דְּגָנִיוֹת הַתְּכֵלֵת

בֵּין יָמִּים שֶל דָּגָן וְחִטָּה.

וְאַתֶּם, מַחֲבוֹאֵי הַיַּעַר.

מַה־יַעֲרֹג לִבִּי אֲלֵיכֶם;

יִסּוּרֵי הַנְּעוּרִים וְאָשְׁרָם –

אַיֵּכֶם, אַיֶּכֶם, אַיֵּכֶם!

וּבְכָל זֹאת כִּי שַׁבְתִּי עָדַיִךְ.

הוֹי, פִּנַּת הוֹרָתִי הַנְּעִימָה.

לֹא שָׁנִים עִמָּדֵךְ אֵשֵׁבָה,

כִּי נַפְשִׁי עִמָּדֵךְ לֹא תְּמִימָה.

הֲתֵדְעִי אֵיךְ בָּאתִי אֵלַיִךְ? –

בְּחֵיק אֲוִירוֹנִים דָּאִיתִי;

עִם צִפּוֹר שָׁמַיִם הִשְׁלַמְתִּי,

וְעִמָּהּ הֵפַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי.

עִם צִפּוֹר שָׁמַיִם הִשְׁלַמְתִּי –

וְצִפּוֹר מִמֶּנִי בּוֹרַחַת,

וְהִנֵּה מִתַּחַת שָׁמַיִם

הֲוָיָה שֶל בַּרְזֶל צוֹרַחַת.

צִפּוֹר שֶל בַּרְזֶל בְּחֵיקָהּ

אֶת אַחַד הָעִבְרִים הִסְתִּירָה;

וָאֶדָא אֶל מִקְדַּשׁ נְעוּרַי

עַל כַּנְפֵי הַצִּפּוֹר הַשְֹּכִירָה.

הֲתִזְכֹּר, אֵימָתַי תָּלִיתִי

בְּמַסְמֵר אֶת נַרְתִּיק הַתְּפִלִּין.

וָאֶפְתַּח אֶת אֶשְׁנַב חַלּוֹנִי

וָאֶקְרַע מֵעָלָיו הַוִּילוֹן?

אוֹ שֶׁמָּא שְׁכַחְתַּנִי מִלִּבְּךָ.

וַתִּסְגֹּר מֵאַחֲרֵי דְּלָתָיִם,

וַתִּשְֹרֹף הַגֶּשֶׁר הַקָּטָן,

וַתִּקְרַע חֲבָלָיו לִקְרָעִים?

אִִם כָּךְ וְאִם כָּךְ – וְאָנֹכִי

עֲדֶן לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת דְּמוּתְךָ.

אֶת מוּתִי חָלַמְתִּי לֹא אַחַת,

אַךְ לֹא חָלַמְתִּי אֶת מוּתְךָ.

אְֶמֶת, נִשְׁמָתִי הֶחֱלִידָה

וְעִמִּי הֵבֵאתִי מְאֵרָה,

כָּל אֶצְבַּע בִּי – חֶרֶט שֶל בַּרְזֶל,

כָּל שֵׁן בְּתוֹךְ פִּי – הִיא מְגֵרָה.

אֱמֶת, כִּי רֹאשִׁי יָם־לַהַב,

קַלַּחַת לֶהָבָה וּרְשָׁפִים;

גַּע בּוֹ – וּפָרַץ־פְּרָצִים,

וְעָפוּ כַּדּוּרִים וּשְֹרָפִים.

אַךְ בֵּין כָּתְלֵי לְבָבִי הֶחָרוּךְ,

וּבְעִמְקֵי נִשְׁמָתִי הַשְֹּרוּפָה,

יֶשְנָהּ עוֹד טִפָּה, לֹא חָרְבָה

וְעָמְדָה בִּשְֹרֵפַת הַתְּקוּפָה.

וּבְאֵגֶל הַמַּיִם הַזַּכִּים

רָחַצְתִּי אֶת בְּשָֹרִי לִפְעָמִים;

וְאַחֲרֵי הָרְחִיצָה רָאִיתִי

וְהִנֵּה אֲנִי יֶלֶד תָּמִים.

וּבְאֵגֶל הַמַּיִם הַזַּכִּים

נִשְׁתַּקְפָה לִי דְמוּתְךָ בַּלֵילוֹת;

וּבְמַאֲפֵל שָׁמַיִם עֲכוּרִים

לִי מִצְמְצָה רְצוּעַת הַתְּכֵלֶת.

לָכֵן אַל תִּירָא, אָהֳלִי,

לֹא בָּאתִי לְהַחֲרִיב שְׁאֵרִיתְךָ.

אָעוּף מֵעַל לְכַרְכֻּבְּךָ,

וּבְמַגַּע הַפֶּה לֹא אְַמִיתְךָ.

הַאֵין פִּירָמִידוֹת בַּמִּזְרָח? –

הֵן עֵדֵי עוֹלָמוֹת נֶחֱרָבִים;

תַּיָּרִים לְרַגְלָן יָנוּחוּ

הַהוֹלְכִים וּבָאִים וְשָׁבִים,

הִשָּׁאֵר גַּם אַתָּה בְּלִבִּי

לְזִכְרוֹן הַיָּמִים הַיְקָרִים,

סֵמֶל הַיַּלְדוּת הַתְּמִימָה

בֵּין סִמְלֵי הֲוָיַת הֶעָרִים.

רֶגַע אֲרַחֵף עָלֶיךָ

וְאַחַר לְדַרְכִּי אָעוּפָה;

צְרִיחַת הַמְּכוֹנָה לִי קוֹרְאָה

וְתִמְרוֹת קִיטוֹרֵי הַתְּקוּפָה.

ארץ, תרע"ט