בֹּקֶר קַמְתִּי וְנִרְאֵיתִי

לִי לְעַצְמִי קְצַת מְשֻׁנֶּה;

תְּמוֹל יָשַׁבְתִּי עַד חֲצוֹת לַיְלָה,

בָּדָד, נוּגֶה וּמְעֻנֶּה.

בָּדָד, נוּגֶה וְאֵין יוֹדֵעַ

עַל שׁוּם מָה וָמִי וְלָמָּה;

סְתָם עֲרִירוּת, סְתָם אֲבֵלוּת,

סְתָם שִׁעֲמוּם שֶל הַנְּשָׁמָה.

חַי אְַנִי כִּי הִשְׁתַּגַּעְתִּי.

אוֹ נֶחֱלֵיתִי מַחֲלַת־רַבִּים;

וְנָחַלְתִּי שִׁבְרוֹן רוּחַ,

גַּעֲגוּעִים תִּשְׁעָה קַנִּים.

גַּעֲגוּעִים – צָרַת כְּלָל הִיא,

מַחֲלָה זוֹ זְמַנֵּנוּ גְּרָמָא;

מִי לִתְלִיָּה, מִי לִתְפִיסָה,

מִי לְשִׁבְרוֹן לֵב וּנְשָׁמָה.

בֹּקֶר קַמְתִּי וְאָמַרְתִּי:

בָּחוּר נָאֶה לֵךְ לַעֲזָאזֵל;

מוּטָב הַבֵּט בַּצַּלַחַת,

אֶת פְּרוּטָתְךָ אִישׁ לֹא גָּזַל.

לֵךְ וְקַח לְךָ מַקֵּל חָדָשׁ

כִּי מַקֶּלְךָ מַקֵּל יָשָׁן;

לֵךְ וּקְנֵה לָךְ סִיגָרֶטוֹת –

הַדְלֵק אֵשׁ וְהַעְלֵה עָשָׁן.

1908