נִצְרָפְתִּי בַּכּוּר שֶׁל הַסְּפֵקוֹת,

בֶּן שְׁלֹשִׁים אְַנִי כְּבֶן שִׁשִּׁים;

לִי אֹמֶן וְתֹם שֶׁל תִּינוֹקוֹת

לִי מִינוּת עִם בִּינַת הַיְשִׁישִׁים.

וְשֶׁבַע בְּיוֹם אֶחָד אֶשְׁתַּנֶּה

וְשֶׁבַע אֶשְׁתַּנֶה בַּלֵּילוֹת;

וַחֲלִיפוֹת אֲחַכֶּה לְמַעֲנֶה

עַל קֻשְׁיוּת וּסְפֵקוֹת וּשְאֵלוֹת.

וּכְסִדְרוֹ בָּא בֹּקֶר וָעֶרֶב

וּכְסִדְרָם הָעִתִּים מִשְׁתַּנִּים;

נִשְׁמָתִי לְבַדָּהּ תְּסָרֵב

לְהַ‏שְׁלִים עִם מַהֲלַךְ הַזְּמַנִּים.

רָאִיתִי בַּכֹּל הַרְמוֹנִיָּה

וְסֵדֶר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה;

רַק נַפְשִׁי הַסֵּדֶר מַפְרִיעָה –

אֵין שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל לַנְּשָׁמָה.