עִם בֹּקֶר מִן הַמִּדְבָּר זָחַל חַמְסִין

כִּזְחֹל דְּרַקּוֹנִים,

בַּשָּׁמַיִם עָמְדָה שֶׁמֶשׁ צָנִין

וְצִחְיוֹן כָּבֵד לָחַךְ אַדְמַת הַשֹּׁמְרוֹנִים.

כְּיִסּוֹר אֶחָד וּכְאֶבֶן קְלוּיָה אַחַת

הַכַּרְמֶל נִתְלָה בֵּין כְּחוֹל הַיָּם וּתְכֵלֶת הַשְּׁחָקִים

וְנֶגֶד שִׁמְשָׁהּ הִתְגּוֹלְלָה בַּאֲבָקָהּ כָּל קְבוּצַת

כֵּפָיו הַמְצֹרָעִים.

לְשׁוֹנוֹת לַהַב וְזִרְבּוּבֵי רוֹתְחִים

וְעֻקְצֵי צְרָעִים וִיתּוּשִׁים

קוֹדְחִים —

זָרוּ אֵשׁ עַל פִּצְעֵי שֹׁמְרוֹן הָאֲנוּשִׁים.

מֵתָה שְׁאֵרִית צֶמַח וּתְמָרָה מֵעַל צְחִיחַ רָגָב

שָׁלְחָה כַּפּוֹת צְנוּמוֹת וּשְׁטָחַתָּן

בְּרַחֲמִים כְּלַפֵּי חֶרְמוֹן, הַמַּבְהִיק לָהּ בִּשְׁלָגָיו

וּמְהַתֵּל בָּהּ הִתּוּלֵי שָׂטָן.

אֲכוּלַת עָלִים וְרֹאשָׁהּ

מֻכֶּה חֹם, וְכֻלָּהּ נְשׁוּכָה, צְרוּמָה —

מִתַּחַת גָּדֵר עָמְדָה תְּאֵנַת־חַוָּה, קְדוֹשָׁה

וַעֲרֻמָּה.

עֵצוֹ שֶׁל חֲנִינָא מָצַץ עוֹד שָׁרָשָׁיו הָעֲמֻקִּים,

אַךְ פָּנָיו הָיוּ צְרוּבִים,

וּבִשְׂרֵפַת דְּמָמָה, נוֹצְצִים וּמְרוּקִים

כִּצְפָעִים שְׁחוֹרִים, נָשְׁרוּ רָמְחֵי הַחֲרוּבִים.

מוֹשְׁבוֹת שֹׁמְרוֹן שָׁלְחוּ שְׁבִילִים סְלוּלִים

כִּלְשׁוֹנוֹת פִּיּוֹת דְּלוּלִים וַחֲרוּכִים

לְלַקֵּק מֵי הַיָּם, אַךְ מֵי הַיָּם הַכְּחֻלִּים

הָיוּ מְלוּחִים.

הוֹי הִנָּחֲמִי, שֹׁמְרוֹן קְטַנָּה:

מִן הָעֵמֶק אֶרְאֶה עוֹלֶה זָקֵן וְעַל יָדוֹ נַעַר

לִצְפֹּר מֵעַל הַכַּרְמֶל, שֶׁמָּא קֹדֶם זְמַנָּהּ

עָלְתָה עָב מִיָּם וְעִמָּהּ סָעַר.