אֲנִי עִם עַצְמִי וַאֲנִי עִם כֻּלְּכֶם,

שֹרְפָה חֶלְקָתִי, אַךְ מָאַסְתִּי רָגוֹן;

וְעִם יְבוּלִי, הַכּוֹלֵל יְבוּלְכֶם,

אֲנִי מְנַסֵּר בֵּין שַׁדְמוֹת הַיָגוֹן.

לֹא אָחַזְתִּי מַגָּל, אַךְ מִשַּׁשְׁתִּי בַּיָּד

כָּל אֲלֻמָּה וְשִׁבֹּלֶת צְנוּמָה;

וּמִן הַגְּרָנוֹת וְהַדַּיִשׁ הַמְּעַט

גַּם לַשָּׂטָן עוֹד הִפְרַשְׁנוּ תְּרוּמָה.

וְעוֹד בַּגִּבְעֹל הַשָּׂרוּד, הֶחָרוּךְ

תָּקַעְנוּ כִּתְקֹעַ עִם חַג בֶּחָלִיל

לְהוֹדוֹת וּלְזַמֵּר עַל הַנּוֹף הַבָּרוּךְ

לֵאלֹהֵי יְהוּדָה, הַשֹּׁמְרוֹן, הַגָּלִיל.