כָּבְדָה עָלַי מְאֹד, אַרְצִי, כַּפֵּךְ

וְלֹא אֵצֵא חָפְשִׁי;

אוּלָם הַרְפִּי נָא רֶגַע קָט — וְתִשְׁתַּפֵּךְ

עָלַי נַפְשִׁי.

עַל אַדְמָתֵךְ תָּמִיד נָסַכְתִּי מִלְּשַׁדִּי,

גַּם תַּתִּי מִדָּמִי:

הוֹי, תְּנִינִי נָא רַוֵּה גַּם פְּאַת שָׂדִי

עִם רַנְנִי וְעִם דָּמְעִי.

הָקֵלִּי נָא מְעַט אֶת קְשִׁי דִּינֵךְ,

שַׁלְּחִינִי רֶגַע אֶל בֵּיתִי —

וְאַף אִם לֹא אֵדַע אִם חַמְסִינֵךְ

דְּבַר־מָה הִנִּיחַ לִי בְּרֹאשׁ זֵיתִי.