(תרפ"ט)
הַחֻלְדָּאִים
לֹא בִּיְּשׁוּ אֶת הָעָם;
הָיָה לֵיל גְּבוּרָה,
לַיְלָה קַר, לַיְלָה חָם.
זָרְמוּ אֲלָפִים,
אֲלָפִים עַרְבִיאִים;
וּבְחֻלְדָּה —
אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים לְבִיאִים.
הַחֹרְשָׁה נִשְׂרְפָה,
הֶחָצֵר כְּבָר שְׁדוּדָה —
הֲיִסֹּגוּ מֵחֻלְדָּה
גּוּרֵי יְהוּדָה?
וְהֵם מִתְבַּצְּרִים
בְּבֵיתָם מִבִּפְנִים;
אֶפְרַיִם נָפַל —
חֵי שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים.
הָיָה לַיְלָה קַר,
לַיְלָה חַם, בַּחוּרִים?
נֶעְתְּקוּ הַמִּלִּים,
אַךְ דִּבְּרוּ כַּדּוּרִים.
וּשְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים
בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל
הֶאְדִּירוּ בַּקְּרָב
אַחֲרֵי חֲצוֹת לֵיל.