לחולי בית ישראל בעיר האמבורג ¹

פֹּה בֵית חָפְשִׁית לְחוֹלֵי יִשְׂרָאֵל

לִבְנֵי אֱנוֹשׁ מְרוּדִים פִּי שְׁנָיִם

מֻכִּים וּמְעֻנִּים בָּחֳלִי וָעֹנִי

וְעוֹד בָּם שְׁלִישִׁיָּה: צָרַת אֲחֵיהֶם!

זֹאת הָאַחֲרוֹנָה כָּבְדָה מִכֻּלָּם

מַחֲלָה נוֹשֶׁנֶת לְאֶלֶף דּוֹר

מַתְּלָאָה מִנִּי מִצְרַיִם הִסִּיעוּ

וֹמִיאוֹרֵי מָצוֹר כָּל תַּחֲלֻאֶיהָ;

כְּאֵב נוֹרָא מֵאֵין רִפְאוּת תְּעָלָה

כָּל צֳרִי גִלְעָד לֹא יִגְהֶה מָזוֹרוֹ

אֲמָנָה וּפַרְפַּר לֹא יְרַפְאוּ שִׁבְרוֹ

וְכָל רְפוּאוֹת בֵּית דַּוָּי גַּם יָחַד.

הֲיִרְפְּאוּ מַחֲלָה זֶה יָמִים יָבוֹאוּ?

נֶגַע הִנְחִילוּ אָבוֹת לַבָּנִים?

הֲיֵשׁ תִּקְוָה לְנִין וּלְנֶכֶד בְּיַעֲקֹב

לְהִנָּצֵל מִפָּח לְהַצְלִיחַ בָּאַחֲרוֹנָה? –

פְּלִיאָה זֹאת מֶנִּי! אֻלָּם בְּטֶרֶם כֹּל

הָאִישׁ טְהָר לֵבָב נְפָאֵר לִתְהִלָּה

כִּי הֵקַל עוֹל סֻבֳּלָם בְּחֶסֶד וָדַעַת

מַטִּיף לָעָם זוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָם.

מַה-יָּקָר אִישׁ דָּגוּל זֶה חוֹנֵן וְנוֹתֵן!

בָּנָה בֵּית מַחְסֶה לִשְׁפָלִים נִדְכָּאִים

אַף הֵכִין שִׁקּוּיָם, רוֹפְאִים לְרַפֵּא

וּמַצָּע לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי.

הָאִישׁ רַב עֲלִילִיָּה! עָשָׂה וַיּוּכָל

יָגַע וּמָצָא שָׂכָר לִפְעוּלָתוֹ

וַיְהִי לְעֵת רַד יוֹמוֹ נָטָה לַעֲרוֹב

וַיִּשְׁבּוֹת וַיֵּתֵּן שְכָרוֹ לִצְדָקָה;

נָתַן מַשְׂכֻּרְתּוֹ בִּמְלֹא חָפְנַיִם

וּמִבְחַר נִדְבוֹתָיו – דִּמְעָתוֹ עַל לֶחֱיוֹ,

דִּמְעָתוֹ וּבִכְיוֹ מִשּׁבֶר רוּחַ

כִּי מַחֲלַת בַּת-עַמּוֹ כָּבְדָה לְהֵרָפֵא!