בָּרוּךְ אַתָּה לִי, אֲדֹנָי,

עִם צִוּוּיֶיךָ בִּי כְּלוּלִים,

שֶׁעֲשִֹיתַנִי בֶּן־חוֹרִין

וְגַם עָמוּס עֻלִּים.

וַתִּתֵּן כֹּחַ בִּי אֶת מַשְֹאוֹתַי

הָבִיא אֵין־עֵזֶר עַד הֲלֹם,

וְגַם בִּפְרוֹץ אוֹנִי, וְגַם בִּכְשׁוֹל כֹּחִי –

בָּרֵךְ כָּל אִישׁ בִּרְכַּת שָׁלוֹם.

וּפִי כַּמָּה אֻשַּׁר חֶלְקִי

הָלוֹךְ שָׁלֵו בְּעִיר מָדוֹן

בְּלַחֲשִׁי לְכָל עוֹבֵר:

הֱיֵה נִכְנָע, הֱיֵה אָדוֹן.