מִ“מְּגִלַּת הָאֵשׁ” נוֹגְנוֹת לִי תִּזְמָרוֹת שֶל כִּנּוֹרוֹת

עִם עוּגָבִים וַחֲלִילִים;

הוֹי, סוּמְפּוֹנְיַת לָשׁוֹן, טְווּיָה מִן אֲפֵלוֹת וּמִן אוֹרוֹת –

“אֵיכָה”, “שִׁיר הַשִּׁירִים” וּ“תְהִלִּים”.

וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ מְנַסְּרוֹת שָׁם כִּקְשָׁתוֹת

עַל כִּנּוֹרוֹת הַלּוֹהֲטִים;

אֲנִי מַקְשִׁיב מִשָּׁם אַנְחַת שְֹרֵפַת שָׁתוֹת

עִם הִמְנוֹנֵי חַגִּים וּמוֹעֲדִים.