הוּא אֵינוֹ פַּיְטָן — וְקִרְבּוֹ שָׁרָה הָאֲדָמָה,
הוּא אֵינוֹ חוֹרֵשׁ — אַךְ הוּא חָרַשׁ כָּל רֶגֶב;
וּמִפַּרְסָה, וְעַד אַמָּה,
מִזְרָח, מַעֲרָב, צָפוֹן וָנֶגֶב,
הוּא אָמַר כַּנֵּס אֶל תַּחַת אֲשׁוּרָיו;
וְהוּא זָעַק זְעָקָה עַד לַשָּׁמַיִם,
אוּלָם קוֹלוֹ, נִשָּׂא עַל פְּנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב,
מֵת תַּחְתָּיו בְּלֵב יְרוּשָׁלָיִם.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ צוֹעֵד כְּאִלּוּ בְּבִטְחָה, —
וְקַרְקָעוֹ תַּחְתָּיו בּוֹעֶרֶת;
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מְגַמֵּא הָאָרֶץ וְכָל שִׁטְחָהּ, —
וַאֲהָהּ, כִּי לֹא גָאַלְנוּ אֶלָּא זֶרֶת.