כָּל הַלַּיְלָה תֵּבְךְּ הָרוּחַ,
מִתְחוֹלֶלֶת, מִשְׁתּוֹלֶלֶת;
הִיא מְסַעֶרֶת נוֹף קָרוּחַ,
הִיא מְסַעֶרֶת עִיר הַמֶּלֶט.
הִיא צְרִיפִים דַּלִּים עוֹרֶפֶת,
שַׁמּוֹת עוֹשָׂה בְּכָל צַמֶּרֶת;
סְמַרְטוּט “מְכִירָה כְּלָלִית” טוֹרֶפֶת
וּמְנַפְנַפְתּוֹ כְּאוֹת שֶׁל מֶרֶד.
כָּל הָעִיר הָיְתָה מְנֻדְנֶדֶת
מְזֻעֲזַעַת וּמְרוֹפֶפֶת;
הוֹי, עִמְדִי הָכֵן, מוֹלֶדֶת,
הִתְחַזְּקִי נָא, עִיר נִתְקֶפֶת.
*
גַּם הַיָּם גָּעַשׁ הַלַּיְלָה
עַל עִירֵנוּ הַנִּרְדֶּמֶת;
מֵעַל צוּקֵי גַלִּים קוֹפֶצֶת
שֶׁל אֲרָיוֹת עֵדָה מְרֻעֶמֶת.
הִיא צוֹרַחַת וּמְשַׁרְבֶּבֶת
אֶל הָעִיר צִפָּרְנֵי עֶשֶׁת
לְכַרְסֵם אֶת קִיר הַמֶּלֶט
וְלַהֲרוֹס אֶל הַיַּבֶּשֶׁת.
הָיְתָה זְעָקָה אַחַת רוֹתַחַת
כְּמוֹ לַבָּה שֶׁל אֵשׁ שׁוֹטֶפֶת;
הוֹי, עִמְדִי הָכֵן, מוֹלֶדֶת,
הִתְבַּצְּרִי נָא, עִיר נִתְקֶפֶת.