כְּמוֹ אֲפִיקִים הִתְאַשְּׁדוּ הַפְּלוּגוֹת

וְכִבְרָקִים הִתְנַצְּחוּ הַצְּבָעִים;

וְהָאִצְטַדְיוֹנָה, לִבְלִי הֲפוּגוֹת,

גָּלְשׁוּ בִּגְלָשִׁים — אַיָּלוֹת וּצְבָאִים.

וּבִסְאֹן הַתְּשׁוּאוֹת וְעִם תִּזְמָרוֹת

עַל מָה הִתְלַחֵשׁ אֲזַי הָאִצְטַדְיוֹן?

— יָפוֹת הַמַּחֲנוֹת, הַמַּחֲנוֹת הַפְּזוּרוֹת,

אוּלָם שִׁבְעָתַיִם יָפִים בְּנֵי צִיּוֹן.

וְשָׁם עִם אַחַת הַמַּחֲנוֹת מִי צוֹעֵד?

פָּעוֹט בְּמַדֵּי מַכַּבִּי מִתְגַּנְדֵּר;

הֶאָח, נֶחְמָדִי, עוֹד נָכוֹן לָךְ מוֹעֵד

לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר אוֹ נְבִיא הַמַּעְדֵּר.

וּרְאֵה: בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מַחֲנֵה נְעָרִים

יַלְדָּה חֲמוּדָה כְּדוֹרֶכֶת בְּאוֹן;

הֶאָח, אַיָּלָה, עַל פִּסְגוֹת הֶהָרִים

וַדַּאי תִּהְיִי מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן.