צָהֳרַיִם, הָעִיר כְּמוֹ בְּתוֹךְ שַׁלְהֶבֶת.

אֶל מִרְפַּסְתִּי, אֲשֶׁר בְּצֵל שְׁרוּיָה,

עוֹלָה אוֹרַחַת וּלְשׁוֹנָה מְשֻׁרְבֶּבֶת:

כַּלְבָּה מְצֵרָה, דְּווּיָה.

הָאוֹרַחַת בִּי בְּלִי הֶרֶף מִסְתַּכֶּלֶת

וּבְאֵלֶם תִּתְחַנֵּן:

אָדוֹן, הַיּוֹם בּוֹעֵר, יוֹקְדִים כְּבִישֵׁי הַמֶּלֶט,

בְּצֵל מִרְפַּסְתְּךָ אֶשְׁכַּב וְאֶצְטַנֵּן.

אֲנִי מַסְכִּים, אֲנִי נִכְנָס לַחֶדֶר,

אַךְ הִיא אַחֲרַי נִגְרֶרֶת בְּדִכָּאוֹן:

אָדוֹן, כָּל קְרָבַי, הָעֶצֶם וְהַפֶּדֶר

זוֹעֲקִים לְמַיִם לִשְׁבֹּר הַצִּמָּאוֹן.

אֲנִי מַגִּישׁ לָהּ בְּצַלַּחַת מַיִם,

הִיא שׁוֹתָה וּמִתְלַקֶּקֶת;

הֶאָח, הֻצְּלוּ בִּשְׁרַב הַצָּהֳרַיִם

כַּלְבָּה עַל עֻבָּרֶיהָ מִדַּלֶּקֶת.