צָהֳרַיִם, הָעִיר כְּמוֹ בְּתוֹךְ שַׁלְהֶבֶת.
אֶל מִרְפַּסְתִּי, אֲשֶׁר בְּצֵל שְׁרוּיָה,
עוֹלָה אוֹרַחַת וּלְשׁוֹנָה מְשֻׁרְבֶּבֶת:
כַּלְבָּה מְצֵרָה, דְּווּיָה.
הָאוֹרַחַת בִּי בְּלִי הֶרֶף מִסְתַּכֶּלֶת
וּבְאֵלֶם תִּתְחַנֵּן:
אָדוֹן, הַיּוֹם בּוֹעֵר, יוֹקְדִים כְּבִישֵׁי הַמֶּלֶט,
בְּצֵל מִרְפַּסְתְּךָ אֶשְׁכַּב וְאֶצְטַנֵּן.
אֲנִי מַסְכִּים, אֲנִי נִכְנָס לַחֶדֶר,
אַךְ הִיא אַחֲרַי נִגְרֶרֶת בְּדִכָּאוֹן:
אָדוֹן, כָּל קְרָבַי, הָעֶצֶם וְהַפֶּדֶר
זוֹעֲקִים לְמַיִם לִשְׁבֹּר הַצִּמָּאוֹן.
אֲנִי מַגִּישׁ לָהּ בְּצַלַּחַת מַיִם,
הִיא שׁוֹתָה וּמִתְלַקֶּקֶת;
הֶאָח, הֻצְּלוּ בִּשְׁרַב הַצָּהֳרַיִם
כַּלְבָּה עַל עֻבָּרֶיהָ מִדַּלֶּקֶת.