לזכרון נאומו שנשא בבית הלורדים בלונדון להגנת “הבית הלאומי”

הָאִישׁ הַמּוּרָם, שֶׁכָּבַשְׁתָּ לֵב יִשְׂרָאֵל כְּעַמְּךָ – אֶת הַיַּמִּים

וַאֲשֶׁר רוֹמַמְתָּ שֵׁם בְּרִיטַנְיָה הָאַדִּירָה

בִּגְאוֹן מִפְעָלְךָ, כְּמוֹ שֶׁרוֹמְמָהוּ נֵס לָעַמִּים

וִילְיַם שֶׁכְּסְפִּיר בִּגְאוֹן הַשִּׁירָה,

שְׁמַע אֶת דְבָרַי לְךָ בִּשְׁמִי וּבְשֵׁם כָּל אַחַי, אִמִּי וְאָבִי,

אֲשֶׁר מֵרוּסְיָה וּמִפּוֹלִין ומִתְּפוּצוֹת כָּל הַגּוֹלָה

לַיְלָה, לַיְלָה כָּמְהָה נַפְשָׁם אֶל הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי

לְבַכּוֹת אֶת עֱנוּת הָעָם הַגְּדוֹלָה,

שְׁמַע:

הֶחֱזַרְתָּ לִי הַגְּזֵלָה וּכְבוֹד הַחַיִּים

וַתִּטַּע בִּי הַתִּקְוָה לִבְנוֹת בַּיִת לַאֲדוֹנָי וּבֵיתִי;

כִּי מַה לִּי כָּל הַיְקוּם, אִם יְרוּשָׁלַיִם שְׁמָמָה,

וּמַה לִּי כָּל הַחַי, אִם נֶגְדִּי מוּטָל מֵתִי.

וּרְאֵה:

עִם תְּחִיַּת יְרוּשָׁלַיִם חָרְבוֹת עוֹלָם תִּבָּנֶּינָה

וְעִם פְּרִיחַת גַּנִּי כְּגַן הָעֵדֶן יִפְרַח לִי הָעוֹלָם;

כִּי מַה הַבְּשׂוֹרָה תַּחַת הַשָּׁמַיִם, שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אֵינֶנָּה

וּמַה הַתִּקְווֹת, אִם לֹא שֶׁל נְבִיאַי וְהֵדֵי קוֹלָם.

וּבְטַח:

לֹא עַם עֲקִיבָא הוּא שֶׁיַּדְבִּיר צֶדֶק תַּחְתָּיו

וְלֹא עַם משֶׁה יַעֲשֹׁק דָּל וְיִקַּח מֶנּוּ עָבִיט;

כִּי חַי הַגֵּר עִם עַם יִשְׂרָאֵל יַחְדַּיו

וְשָׁר כָּל לֵב עִם שִׁירַת מַלְכִּי דָוִד.

וְדַע:

אֲנִי וְעַמִּי שָׂבַעְנוּ עֶבְרָה וְכָל עֳנִי וּמְרוּדִים,

וּצְרוּפִים אָנוּ מִגְּמוֹל לָרָשָׁע רֶשַׁע תַּחַת רֶשַׁע,

נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בְּשֵׁם כָּל עַם הַיְּהוּדִים

וּבְשֵׁם פַּיְטָנוֹ, הַמְקוֹנֵן וְהַמְזַמֵּר יֶשַׁע.

וּזְכוֹר:

בַּעֲלוֹת הַיּוֹם כִּי יָבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ –

וְנִקְרֵאתָ יְרוּשָׁלַיְמָה, אַתָּה – סֵמֶל עַמְּךָ הַנִּשָּׂא,

לִפְתֹּחַ נֶגְדּוֹ שַׁעַר וּלְהוֹצִיא הַבָּרִיחַ;

כִּי כַּיּוֹם הַזֶּה גְּאוּלַת עַמִּי כָּרְתָה עִמְּךָ בְּרִיתָהּ.