בְּכוֹס עָנְיֵךְ, מוֹלֶדֶת,

בְּכָר טָבַל פִּתּוֹ

כָּל מִי אֲשֶׁר נִסָּה עֲלוֹת וָרֶדֶת

בִּסְלָעַיִךְ – וּמַחֲרַשְׁתּוֹ אִתּוֹ.

כָּל מִי אֲשֶׁר נִסָּה לִסְחוֹב רַגְלִי קוֹרָה וָקֶרֶשׁ

לְבֶדֶק צְרִיף אוֹ רֶפֶת בַּקְּבוּצָה,

וְשֶׁמִּקַּרְנוֹת הָעָם קִבֵּל לִירָה וָגֶרֶשׁ

לְהַשְׁקָאָה עַל פִּי תָּכְנִית קְצוּצָה.

כָּל מִי שֶׁמִּפִּתֵּךְ וּמִמִּלְחֵךְ

טָעַם עַל כָּל שֻׁלְחָן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה,

וַיְהִי לַחְמוֹ מָתוֹק וּמַר לַחֵךְ

עִם זֶמֶר “עַם יִשְׂרָאֵל חַי” בַּאֲפֵלָה.

אַךְ כְּבָר הֻגַּד לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל תְּפוּצוֹת:

חָדְלָה זִמְרָה מִיִּשְׂרָאֵל, חָלְפָה עִתָּהּ,

בָּגַר הָאִישׁ, בָּגְרוּ קְבוּצוֹת

וְכָל הָאֵשׁ שֻׁקְּעָה בִּשְׂדוֹת הַפּוֹל וְהַחִטָּה.

וּמַה הַפֵֶּלֶא, חָמֵשׁ שָׁנִים יִבּוּשׁ, סִקּוּל וַחֲרִישָׁה

שִׁכְּחוּ שִׂמְחָה לְהַעֲמִיק יָגוֹן כְּהַעֲמִיק הַמַּעֲנִית,

וְעוֹד בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת בָּחוּר לְבַחוּרָה שָׁלַח “דְּרִישָׁה”

לָבוֹא לָשֶׁבֶת יַחְדָּו בְּתַעֲנִית.

מענית, תרפ"ו