אִם יֵשׁ אֵי־שָׁם רָחוֹק
נָוֶה קָטָן, שָׁקֵט
וְלוֹ גְזוֹזְטְרָא שֶׁל עֵץ
וְעַל יָדָהּ שָׁקֵד,
אִם יֵשׁ אֵי־שָׁם רָחוֹק,
וְלוּ מְאוֹת פַּרְסָה,
סַבְתָּא, לְנֶכְדָּתָהּ
תָּשִׁיר עוֹד שִׁיר עַרְשָׂהּ –
כִּי אָז אָעוּף לְשָׁם
בְּאַחַד הָעֲרָבִים
וְשָׁם נִמְנֶה יַחְדָּו
מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים.
ספר השנה של ארץ־ישראל לשנת תרצ"ד