בִּדְרוֹם יְרוּשָׁלַיִם

מוּל כְּפַר הַשִּׁלֹּחַ

נִקְרָה מְפַלַּחַת

אַחַד הַצּוּקִים;

יִלְאַט בַּנִּקְרָה

לְאִטּוֹ הַשִּׁלֹּחַ,

צָרִים גְּבוּלוֹתָיו

וְרַצָּיו רְתוּקִים.

הֵיכָן מוֹצָאָם

וְאָנָה יִזְרֹמוּ,

יִגְאוּ עוֹד הַמַּיִם?

יִזְּלוּ עַד תֻּמָּם?

שְׁעָתַיִם בַּיּוֹם יֵשׁ

וְהֵמָּה יִדֹּמּוּ,

אֵין־כֹּחַ מִלֶּכֶת

פּוֹסֵק זִמְזוּמָם.

אוֹמְרִים זֶה אוֹצָר

בְּאַדְמַת אֲבָנִים

מֵאָז בִּירוּשָׁלַיִם

לְזֵכֶר שָׂרַד;

בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת

כָּאן בָּאִים תֵּימָנִים

וְטוֹבְלִים גּוּפֵיהֶם

הַשְּׁחֻמִּים מֵאָרָד.