בַּמָּה אֲשָׁרֵת – לִי אַחַת, אֲדֹנָי,

וְאִם אֲזַמֵּר

בִּקְהַל עָם רִנּוּנָי,

וְאִם בִּיחִידוּת מֻגְמָרִי יִתְגַּמֵּר.

אִם אֶעֱשֶׂה מִבִּפְנִים, אוֹ בְּקֶרֶן חָצֵר

אֲחַבֵּק מַטְאֲטֵא –

כָּךְ אוֹ כָּךְ וְאֶבְטַח, כִּי בְּחַג הֵעָצֵר

אֶתְחַטָּא, אֲחַטֵּא.

וֶאֱמֶת שֶׁמְּקוֹמִי בֵּין שָׁרִים וְנוֹגְנִים –

הֵן אֶשָּׂא גַּם הַדְּלִי, אֶאֱגֹד הָאֵזוֹב;

אֲנִי לֹא טַרְחָן; וּבֵיתְךָ, מְלֵא רוֹגְנִים,

לֹא אֲנִי אֶעֱזוֹב.