מַה טוֹב כִּי יֵשׁ חוּרְבָה שְׂרִידָה

וְכוֹס שְׁבוּרָה לְאַנְחַת פְּרִידָה.

מַה טּוֹב, כִּי יֵשׁ מָקוֹם, שֶׁשָּׁם

מֻתָּר לִבְכּוֹת עַל הָאָשָׁם.

מַה טּוֹב לַעֲלוֹת יָחִיד בַּלֵּיל

עַל הַחוֹמָה וּלְהִתְפַּלֵּל.

אַחַר מַה טוֹב לִשְׂרִיד מִן עָם –

גֵּי־בֶּן־הִנֹּם לִנְפֹּל מִשָּׁם.

(נוסח ראשון של ‘עם החומה’)