וַיְהִי הַיּוֹם וַאֲנִי בְּקִרְיַת דָּוִד
עֵת לְבֵית הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת
בִּרְחַבְיָה, סַתָּתִים גָּזוּ טוּרֵי גָזִית.
מֵאֶבֶן מִתְכַּחֶלֶת־מִשְׁתַּחֶמֶת.
וְעִם הַבֹּקֶר וְעוֹד אֲנִי אֲחוּז שֵׁנָה
וַהֲזָיוֹת שֶׁל רֶדֶם –
וַיְעִירֵנִי שֶׁל צִפֳּרִים צִפְצוּף־רִנָּה,
הַמִּשְׁתַּפֵּךְ וּבָא כְּמוֹ מֵאֵיזֶה יַעַר־קֶדֶם.
בָּהוּל קָפַצְתִּי, מֵעַרְשִׂי, כְּמוֹ מִתּוֹךְ שְׂרֵפָה
לִרְאוֹת הַיַּעַר, צָץ כְּהֶרֶף עָיִן,
אוּלָם לַשָּׁוְא הִצְטַנְּנָה הָרֶגֶל הַיְחֵפָה –
אֲבָנִים רָאִיתִי, וְיַעַר אָיִן.
וְהָרִנָּה?
זֹאת הָיְתָה רִנַּת בְּנֵי פַּטִּישִׁים
(וְלֹא שֶׁל צִפֳּרֵי שָׁמָיִם)
בְּהַרְנִין אוֹתָם הַסַּתָּתִים הַמַּחֲרִישִׁים
עִם צִחְצוּחֵי גָזִית בִּירוּשָׁלָיִם.