עִם בֹּקֶר מִן הַמִּדְבָּר זָחֲלוּ הַשְּׁחִינִים

מִתּוֹךְ הַקְּבָרִים.

מַבִּיטָה שֶׁמֶשׁ־צָרַעַת אֵיךְ מֵי שׁוֹפְכִין צְחִינִים

נִשְׁפָּכִים מִמַּעֲקוֹת מֵאָה שְׁעָרִים.

כִּכְאֵב אֶחָד וּכְיִסּוּרִים שְׁנַיִם

מְלוֹן כַּרְמֶל מְחַכֶּה לְאוֹרְחִים רְאוּיִים,

והִנֵּה בָּאוֹת מִשְׁפְּחוֹת־“כּוֹלְלִים” בֵּין עַרְבַּיִם

וּמִתְגּוֹדְדוֹת כִּמְצֹרָעִים.

מֵתָה שְׁאֵרִית תִּקְוָה לְהַרְוִיחַ אַף גֶּרֶשׁ,

קַבְּצָנִית אַחַת שָׁלְחָה כַּפּוֹת וּשְׁטַחְתָּן;

בְּבַקָשָׁה, גִּיט אַ נְדָבָה, מִתְחַנֶּנֶת חֶרֶשׁ,

וְאִם לֹא – יִקַּחֲכֶם שָׂטָן.

וְתֵימָנִיּוֹת צְחִיחוֹת־צָמָא וַחֲרוּרוֹת

מְשַׁרְבְּבוֹת לָשׁוֹן מִפִּיּוֹת חֲרוּכִים

לְלַקֵּק מֵי־בּוֹרוֹת, אַךְ מֵי הַבּוֹרוֹת

מְלֻכְלָכִים וּמְלוּחִים.

הוֹי, הִנָּחֲמִי יְרוּשָׁלַיִם חֲדָשָׁה;

הִנֵּה עֶגְלַת־הַמַּיִם מַרְבִּיצָה הָרְחוֹבוֹת,

מִמֶּנָּה אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת בְּלִי בַּקָּשָׁה.

עֲמֹדְנָה וּשְׁתֶינָה, הַנָּשִׁים הַצּוֹבְאוֹת.

[מן העזבון]