אַהֲבָתְךָ בִּי נִגָּרָה

כְּמִן אָפִיק;

אַהֲבָתְךָ חַמָּה, בָּרָה

כִּדְבַשׁ דָּבִיק.

אַהֲבָתְךָ – לָהּ רֵיחַ שְׂרָף

וְהַלְּבוֹנָה:

קָלוּי זִנַּקְתָּ לַלֵּבָב,

לְבַב יוֹנָה.

וּבְהִתְמַזְּגִי בְּךָ תָּמִים –

רוּחִי תִּמְּרָה

תִּמּוּר אֵדִים, תִּמּוּר בְּשָׂמִים,

תִּמּוּר זִמְרָה.

אַתָּה מִהַרְתָּ אֶל אָחוֹת

זַכָּה עַרְשָׂהּ,

כְּסוּס צוֹהֵל אֶל אֳרָחוֹת

מַמְהִיר פַּרְסָה,

צוֹהֵל־דּוֹהֵר, וְהִנֵּה חָמַק –

הַחוּג יִתֹּם;

הָאַהֲבָה כְּצָו, כִּפְסָק

בָּאָה פִּתְאֹם.

כֵּן גַּם אֶת צְרוֹר הַקַּשׁ יִשְׂרֹף

פִּתְאֹם הַגֵּץ;

וְכֵן טַרְפּוֹ בִּיעָף יִטְרֹף

הַנֵּץ.