עֲדֵי הַשַּׁעַר בַּהֲלִיכָה מֻאֶטֶת

נֶחֱצֶה שְׂדֵרַת־תְּאַשּׁוּרִים נֶאֱצֶלֶת;

וְשָׁם, מֵעֵבֶר לַמְּחִיצָה, רוֹטֶטֶת

נִצַּת שְׁקֵדִים, צְחוֹרָה מֵחֲבַצֶּלֶת.

סַפְסָל בִּקַּשְׁנוּ בְּמָקוֹם שֶׁשֶּׁטֶף

הַצְּלָלִים כַּיָּם לֹא יִשְטְפֵנוּ,

מְקוֹם כָּל קֶרֶן בּוֹ לוֹטְפָה כְּלֶטֶף

וְזָר אֵין יֵשׁ לַשְׁבִּית אֶת חֲלוֹמֵנוּ.

הִקְשַׁבְנוּ דֹם לְלַחַשׁ כָּל צַמֶּרֶת

וְהַלֵּב נִמְלָא, שָׁטַף בְּבָרֶץ;

רְאִי, אֵיך כָּל טִפַּת זָהָב נִגֶּרֶת

וּפְרִי בָּשֵׁל נוֹשֵׁר, נֶחְבָּט בָּאָרֶץ.

סט. גֵאוֹרְגֶה