אֲדוֹנִים אַנְשֵׁי-הַחַיִל, מַה שְּׁלוֹמְכֶם?

הַאִם צַוַּארְכֶם קְצָת מְדַגְדֵּג לָכֶם?

צַוָּארוֹן חָדִיש נָכִין לָכֶם, דוֹדַי,

לֹא הָדוּר כָּל כָּךְ, אַךְ צַר הוּא לְמַדַּי.

הֲתִזְכְּרוּ אֵיךְ בִּקַּשְׁנוּ בְּקוֹל מָךְ וָמָט

יַחַס אֱנוֹשִׁי אֵלֵינוּ מְעַט-קָט?

קְחוּ-נָא גַם אוֹתָנוּ אֶל שׁוּרַת-הָאָדָם,

הִתְחַנֵּן הָעָם הַדָּךְ – וְשָׁוְא וְחִנָּם.

הָעָם בְּעֵינֵיכֶם חַיַּת-בַּיִת הָיָה –

אוּלַי יִגְמֹל לָכֶם כָּעֵת כְּמוֹ חַיָּה?

אוּלַי כְּפֶרֶא-יַעַר יָעוּט עֲלֵיכֶם,

לִצְבֹּעַ צִפָּרְנָיו וְשִׁנָּיו בְּדִמְכֶם? –

הַחוּצָה רְבָבוֹת! מִמְּגוּרְכֶם עֲלוּ,

חֶרְמֵשׁ וְקִלְּשׁוֹן וְכֵילַפּוֹת טְלוּ,

שְׁעַת-כּשֶׁר לָנוּ, הִנֵּה הֵקִיץ הַקֵּץ,

שְׁעַת-נָקָם הֵקִיצָה עַל כָּל זֵד וָמַץ.

מֵאוֹת שָׁנִים עָלֵינוּ שָׁמַן כָּל שׁוֹעַ רָם,

יִשְׁמְנוּ כְּלָבֵינוּ כָּעֵת מִבְּשָׂרָם!

עֲלֵי קִלְּשׁוֹן אוֹתָם! וְאַחַר לַסּוּחָה,

יַעַרְכוּ הַכְּלָבִים מִשַּׁמְנָם אֲרוּחָה! –

אַךְ לֹא, בְּכָל זֹאת… חַכּוּ-נָא יְדִידִים,

נְהֵא יָפִים מֵהֶם, אֵין אָנוּ נְגִידִים.

הָעָם קָדוֹשׁ מִכֹּל אַחֲרֵי הָאֱלֹהִים,

נְהֵא-נָא לְשֵׁם זֶה כְּהֹגֶן רְאוּיִם!

נְנַשֶׁה אֶת סִבְלֵנוּ, הַפַּעַם נִשְׁכַּח,

אִם הַנָּגִיד יִרְצֶה לִהְיוֹת לָנוּ לְאָח,

אִם יַשְׁלִיךְ גַאֲוָתוֹ וְשֶׁלֶט-אֲצִילִים

וְעִם שִׁוְיוֹנֵנוּ הַמָּלֵא אִם יַשְׁלִים.

שָׂרִים רָמִים בּוֹאוּ, אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם,

הֵא לָכֶם יָדֵנוּ וּתְנוּ אֶת יֶדְכֶם,

חֻלְיוֹת שָׁווֹת נִהְיֶה בְּשַׁלְשֶׁלֶת אַחַת,

הַמּוֹלֶדֶת זְקוּקָה לְכֻלָּנוּ כְּאֶחָד.

אֵין פְּנַאי לְהִתְמַהְמֵהַּ, מַהֲרוּ, מַהֵר!

הַיּוֹם שְׁעַת-רָצוֹן, מָחָר נְאַחֵר –

אַךְ אִם אַחֲרֵי אֵלֶּה עוֹד תַּעְדּוּ גָאוֹן,

אֱלֹהֵי-הָאֱלֹהִים אֶת נַפְשְׁכֶם יָחֹן!