לוגו
הָבוּ אוֹר!
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אָפֵל הוּא הַמִּכְרֶה,

אַךְ עֲשָׁשִׁיּוֹת בּוֹעֲרוֹת בּוֹ.

אָפֵל הוּא הַלַּיְלָה,

אַךְ דוֹלְקִים בּוֹ כּוֹכָבִים.

אָפֵל הוּא לֶב-הָאָדָם

וְלֹא עֲשָׁשִׁית וְלֹא כּוֹכָבִים בּוֹ אָיִן,

וְאַף לֹא קֶרֶן עֲמוּמָה מְהַבְהֶבֶת.

שֵׂכֶל עָלוּב,

הַמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת אוֹר,

נַהֲלֵנִי-נָא אִם אוֹר הִנֶּךָּ.

לְפָחוֹת צַעַד אֶחָד נַהֲלֵנִי!

לֹא אֲבַקֶּשְׁךָ,

לְהָאִיר אֶל עֵבֶר צְעִיף הַמָּוֶת,

אֶל עֵבֶר הַקֶּבֶר;

לֹא אֶשְׁאָלְךָ, מַה יָּבִיא עָלַי,

אַךְ הַגִּידָה-נָא לִי, מָה אֲנִי

וּמַדּוּע הִנֵּנִי?

הַאִם לְשֵׁם עַצְמוֹ נוֹלַד הָאָדָם,

כִּי הוּא עַצְמוֹ עוֹלָם הִנֵּהוּ;

אוֹ שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא חֻלְיָה אַחַת

בַּשַּלְשֶׁלֶת הַכַּבִּירָה,

אֲשֶׁר שְׁמָהּ חֶלֶד?

הַאִם עָלֵינוּ לִחְיוֹת

לְמַעַן שְׂשׂוֹנוֹתֵינוּ אָנוּ,

אוֹ נֵבְךְּ עִם הַבּוֹכִים יַחַד?

כַּמָּה הָיוּ,

אֲשֶׁר מָצְצוּ אֶת הַדָּם

מִלֵּב זוּלָתָם

לְטוֹבַת נַפְשָׁם

וּבְלִי כָּל עֹנֶשׁ?

וְכַמָּה הָיוּ,

אֲשֶׁר שָׁפְכוּ אֶת דָמָם

מִלֵּב עַצְמָם

וּבְלִי כָּל גְמוּל? –

אַךְ אַחַת הִיא:

הַנּוֹתֵן חַיָּיו קָרְבָּן,

לֹא לְמַעַן הַגְּמוּל יִתְּנֵם,

אֶלָּא לְמַעַן הוֹעִיל לְרֵעֵהוּ,

הַאִם מוֹעִיל הוּא, אוֹ לֹא?

זוֹהִי הַשְּׁאֵלָה, וְלֹא:

“לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת”.

הֲבוֹא תָּבוֹא הַתְּקוּפָה,

אֲשֶׁר הָרְשָׁעִים יַעַצְרוּהָ,

וְהַטּוֹבִים לָהּ יִכְמָהוּ:

תְּקוּפַת הָאשֶׁר לַכֹּל?

הֵן כָּל אָדָם בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר יִמְצָאֵהוּ.

וְאוּלַי אִישׁ לֹא מְצָאוֹ עֲדַיִן?

אוּלַי אֲשֶׁר אָנוּ בְּשֵׁם אשֶׁר נְכַנֶּה,

רִבּוֹא מִינֵי תּוֹעֶלֶת,

כָּל אֶחָד אֵינוֹ אֶלָּא קַרְנָהּ

שֶׁל שֶׁמֶשׁ חֲדָשָׁה

אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לָאֹפֶק,

אַךְ עָלֹה תַעֲלֶה פַּעַם?

וְהָיְתָה לוֹ לָעוֹלָם מַטָּרָה

וְהֵרוֹם יֵרוֹם הָעוֹלָם בְּלִי-הֶרֶף

אֶל הַמַּטָּרָה הַזֹּאת

עַד אֲשֶׁר יַשִּׁיגֶנָּה פַּעַם!

וּמַה אִם אָנוּ דּוֹמִים רַק לְעֵץ,

הַפּוֹרֵחַ וְנוֹבֵל?

אוֹ לְגַל, הָעוֹלֶה וְגֵאֶה

וְאַחַר יִשְׁתַּטָּח?

אוֹ לְאֶבֶן, הַנִּזְרֶקֶת לְמַעְלָה

וְאַחַר תִּפּוֹל?

אוֹ לְנוֹדֵד, הַמְטַפֵּס עֲלֵי הָר

וּמִשֶּׁעָלָה הַפִּסְגָּה,

שׁוּב יוֹרֵד –

וְחוֹזֵר חֲלִילָה לָנֶצַח?

מַעְלָה וּמַטָּה, מַעְלָה וּמַטָּה…

מַחֲרִיד!

אֲשֶׁר מַחֲשָׁבָה זוֹ לֹא תְקָפַתּוּ עֲדַיִן,

לֹא תְקָפָהוּ הַקֹּר

וְלֹא יֵדַע מַה זֶּה קֹר.

לְעֻמַּת מַחֲשָׁבָה זוֹ

קֶרֶן-שֶׁמֶשׁ חַמָּה הוּא הַנָּחָשׁ,

הַזּוֹחֵל עַל חָזֵנוּ כְּחֶלְזוֹן-קֶרַח

לְהַקְפִּיא אֶת הַדָּם,

אַחַר יִתְפַּתֵּל סְבִיב צַוָּארֵנוּ

וְיַחֲנִיק לָנוּ אֶת בֵּית הַנְּשִׁימָה.