¹

לְיוֹצְרוֹ שֶׁל טוֹלְדִי נִשְׁמָתִי אַשְׁגִּיר

וּלְחִיצַת-יָד חַמָּה, לַחֲבִיקָה שׁוֹרֶבֶת.

קָרָאתִי יְצִירָתְךָ, רֵעִי-לְשִׁיר,

וְגָדוֹל אָשְׁרָהּ שֶׁל נַפְשִׁי הַנִּלְבֶּבֶת,

>

אִם תִּפְגֹּשׁ בְּךָ, עֲלוּלָה לִכְווֹתְךָ,

לֹא בִּי הָאָשָׁם, כִּי מִמְּךָ הִיא בּוֹעֶרֶת

מֵאַיִן לְךָ כֹּה הַרְבֵּה בְּרָכָה?

מִנָּיִן לְךָ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה תִּפְאֶרֶת?

>

מִי וּמָה אַתָּה? כְּפֶרֶץ הַר-רִנָּה

מִתְּהוֹמוֹת-הַיָּם מֵגִיחַ בְּמַפְתִּיעַ. –

אַחֵר עָלִים-עָלִים בָּא לוֹ הַדַּפְנָא

וּלְךָ בְּבַת-אַחַת זֵר שָׁלֵם מַגִּיעַ.

מִי הָיָה מוֹרְךָ? בְּאֵיזֶה בֵּית-מִדְרָשׁ

לָמֹד לָמַדְתָּ כָּךְ לִפְרֹט עֲלֵי נֵבֶל?

אָכֵן, לֹא בֵּית-הַסֵּפֶר, לֹא, בִּמְפֹרָשׁ,

לְךָ שַׂר-הַטֶּבַע נָתַן זֹאת לְחֶבֶל.

כְּפַעֲמוֹן הַפּוּסְטָא שִׁירָתְךָ פְּשׁוּטָה

וּכְפַעֲמוֹן הַפּוּסְטָא טְהוֹרָה הִנֶּהָ,

אֶת כָּל הַמִּישׁוֹר עוֹבֶרֶת הַלְמוּתָהּ

וּשְׁאוֹן הָעוֹלָם הַפְרַע לֹא יַפְרִיעֶהָ.

>

זֶהוּ הַמְשׁוֹרֵר, עַל שִׂפְתֵי הָעָם

אֶת מַן-נַפְשׁוֹ כְּטַל-שָׁמָיִם יַשְׁפִּיעַ,

עַם דַּל חֵלֵכָה: אָפְקוֹ כֹּה מְעֻנָּן

וּמָתַי יִרְאֶה תְּכֵלֶת בָּרָקִיעַ?

>

הֶגְיוֹן-לִבִּי זֶה בְּמַחֲשַׁבְתִּי עָלָה

עַל הַר-קֹדֶשׁ הַשִּׁירָה הַמִּטַּהֶרֶת –

מַה שֶּׁהִתְחַלְתִּי אֲנִי לֹא בְאִי-הִלָּה,

הַמְשֶׁךְ-נָא אַתָּה אָח, בִּמְלֹא הַתִּפְאֶרֶת!