עַל כּוֹס-יַיִן מֵפִיג-עַצֶּבֶת

חוֹלְפִים חַיַּי לִי בְּשִׂמְחָה,

עַל כּוֹס-יַיִן מֵפִיג-עַצֶּבֶת

אֶצְחַק, גּוֹרָלִי לְשִׁלְטוֹנְךָ.

>

מַה תַּבִּיטוּ? דְּעוּ יָדֹעַ,

כִּי אֵל-הַיַּיִן הוּא בִּלְבַד

שֶׁאֹהֲבֶנּוּ וְהוּא יְמַלֵּא לִי

אֶת חָזִי בִּי עֲדֵי-עַד.

>

וּבְלַהֲטוֹ הָעַלִּיז שֶׁל הַיַּיִן

אֲצַפְצֵף עָלֶיךָ, עוֹלַם-דָּמִים,

שֶׁעַקְרַבֵּי-סֵבֶל שֶׁבְּקִרְבֶּךָ

אֶת לְבָבִי מְכַרְסְמִים.

>

הַיַּיִן מְלַמֵּד יָדִי לְהַבִּיעַ

מִמֵּיתָרַי נֹעַם מַנְגִינוֹת,

הַיַּיִן מְלַמֵּד אוֹתִי לִשְׁכֹּחַ

אֶתְכֶן, נְעָרוֹת בּוֹגְדָנִיּוֹת.

>

וּבְבֹא הַיּוֹם וְהַמָּוֶת יוֹפִיעַ

לְגָרְשֵׁנִי מֵאֵצֶל הַכּוֹס:

עוֹד לְגִימָה – וּלְחֵיק-קָרְחֶךָ

הַקֶּבֶר, אָנוּעַ בִּצְחוֹק-מָשׂוֹשׂ.