וּמֵעֵץ הַנְּצָחִים נוֹשְׁרוֹת שָׁעוֹת, שָׁעוֹת.

הָיָה מֶלֶךְ, שִׁבְעִים שָׁנָה מָלַךְ,

שִׁבְעִים שָׁנָה רָכַב עַל הַשָּׁלַח,

וּכְשֶׁשָּׁפַט עַמּוֹ – דָּן סַנְהֶדְרִיָּאוֹת.

דָּן סַנְהֶדְרִיָּאוֹת – כַּלְבֵי בֵּיתוֹ עָרַף,

אַף בִּבְנוֹ אָז הֵטִיל חֲשַׁד הַמָּרֶד,

וּמֵאַפִּרְיוֹנוֹ לַיְלָה יָרַד,

כָּרַת רֹאש הַתִּינוֹק וְשִׁמַּע זֹאת בְּעָרָיו.

אַךְ שְׁנַת לֹא יָדַע, לֵיל וָלֵיל וּנְדוּדָיו,

קָם עַל צִלּוֹ, פָּשַׁט עַל עַמּוּדָיו,

וַיַּבְקִיעַ אֶל שׁוֹכֶבֶת חֵיקוֹ;

עֵת נַדְנֵדַת בְּנוֹ בַּלֵיל נִתְיַתְּמָה –

הֵנִיף חֶרֶב עַל הַמַּלְכָּה עַצְמָהּ,

אָז יָשׁוּב מֶלֶךְ אַפִּרְיוֹנוֹ־רֵיקוֹ.