אָז יָשׁוּב מֶלֶךְ אַפִּרְיוֹנוֹ־רֵיקוֹ.

אַךְ הָאָמָּן יַעֲצֹר מִשְׁקֹלֶת:

יֵשׁ שֶׁנִּטְרַד מִיכֹלֶת אֶל יְכֹלֶת,

אַךְ אוֹר הָאֱמֶת יַזְהִיר לוֹ מִסְּפֵקוֹ.

יַשְׁוֶה הַמֹּאזְנַיִם, כַּף לְכַף יַקְבִּילָהּ,

שֵׁד וּכְרוּב אִם יִשְׁקֹל – יִשְּׂאוּ תַמִּים,

גָּבַר אֶחָד – כָּל־הָעוֹלָם פְּגַמִּים,

מִדָּה, גְּבוּל וּסְיָג לְחִיּוּב וְלִשְׁלִילָה!

כִּי נֻתַּנּוּ תָמִיד כְּאַבְנֵי כַּף הַקֶּלַע,

וְהַנֶּפֶשׁ הַסּוֹעֶרֶת וְצֶאֱלָהּ

עַל פִּי הַתְּהוֹם בְּעֶצֶם לֵיל נִזְדַּמְנוּ;

סְבִיב הָעֵדֶן – חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת,

מִדּוֹר אֱמוּנוֹת אֶל דּוֹר מַתֶּכֶת

גַּן־עֵדֶן הֱקִיאָנוּ, כִּי אָשַׁמְנוּ.