שׁוֹאֲגוֹת הַתַּאֲווֹת שַׁאֲגַת אֲרָיוֹת,

אִישׁ בֶּן־דּוֹרוֹ, אִישׁ הַמַּדָּע אָנִי;

וּמִקִּרְבִּי, וּמִדּוֹר טְרִיגוֹנִי

הֲיִפְרֹץ שִׁיר הֶעָתִיד, קֵץ הַפְּלָאוֹת?

פֹּה אֲבַק הַשְּׂרֵפָה שִׁסַּע בֶּטֶן צוּרִים,

שָׁם אֲוִירוֹן סָב עַל קְמָרוֹן עֶשֶׁת,

אוֹמְרִים: חָכְמָה גְּבוּרַת אִישׁ מַתֶּשֶׁת –

גַּם בַּמִּסְפָּר חָזוֹן, כֹּחַ בַּחִסּוּרִים!

דּוֹרִי קָבַע סְכוּם לְזַעֲזוּעֵי נֶפֶשׁ,

וּמַגְנוֹנִים שָׁם בַּחֲלַל הָאֶפֶס,

שִׂטְנוֹ מָצָא אִישׁ, וְכֶלֶב אֶת־אַבְרֵקוֹ;

יֵשׁ בִּי מִן הַפֶּלֶא הַחַשְׁמַלִּי,

חֶלְאַת דּוֹר, וְטַגּוֹרָה הַבֶּנְגַלִּי,

יָם סוֹעֵר הִרְכִּיבַנִי עַל מַסְרֵקוֹ.