יָם סוֹעֵר הִרְכִּיבַנִי עַל מַסְרֵקוֹ.
טִרְמַנִי דוֹרִי, טֵרַמְתִּי דוֹרִי?
וּבְהִלָּקְחִי, וּבְהִדָּעֵךְ אוֹרִי
הֲיַשִׂיג אִישׁ מַהוּתִי, דּוֹר – הֶזֵּקוֹ?
יָבוֹא מֻמְחֶה אָז וְיִמְדֹּד אֶת־אַבְחוֹמִי,
כַּמָּה הָיָה בִּי מִיסוֹד הַחֻמְצִי;
יִקְבַּע שִׁעוּר מֹחִי, הֶקֵף קֻמְצִי,
אֲנָכוֹ יַצִּיב מִכֵּפִי אֶל תְּהוֹמִי.
הַאֶקְצֹף אָז, אִם אֶחְרֹק שֵׁן מְחָאָה?
מָה אִם חוֹקֵר צָדַק, מָה אִם טָעָה?
כֹּהֲנִים לַחָכְמוֹת – קָרְבַּן חוֹב שִׁלַּמְנוּ
זֶה הַשֶּׁלֶד יִהְיֶה מְקוֹר כָּל־בְּרָכָה,
וּלְמַדָּעֵי דוֹרִי – הַהֲנָחָה,
לִפְנֵי סוֹד הַסּוֹד מִשְׁתּוֹמְמִים נָדַמְנוּ.